מוזיאון הזכוכית בפראונאו (בגרמנית: Glasmuseum Frauenau), הוא מוזיאון ציבורי בבעלות מדינת בוואריה, גרמניה, לתיעוד התרבות וההיסטוריה של ייצור זכוכית באזור בוואריה תחתית (אנ'). המוזיאון הוקם על רקע מסורת יצור הזכוכית בת 500 שנים בעיירה ובסביבתה.
היסטוריה
המוזיאון הוקם בשנת 1975 על ידי ראש העיר פראונאו ואמן זכוכית מקומי לתיעוד מסורת יצור הזכוכית ואמנות הזכוכית המקומית. במשך הזמן התפתח המוזיאון והפך למוקד בינלאומי של מפגשים מקצועיים ותצוגות עבור אמני זכוכית מכל רחבי העולם. עם פתיחתו זכה המוזיאון להכרה ושיתוף פעולה של היסטוריונים ואמני זכוכית ידועים אשר אף העבירו אליו לתצוגה חלק מן האוספים הפרטיים שלהם.
מתחילת דרכו שילב המוזיאון תצוגות של אמנות הזכוכית ביחד עם טכנולוגיה תרבות ומסורת של תעשיית הזכוכית, והציג את הקשר שבין הפעילות המקומית האופיינית, לזו הבינלאומית בכל הרבדים הללו. אוצרי המוזיאון שקדו על פיתוח האוסף והתצוגה באמצעות רכישות, תרומות והשאלות ממקורות שונים.
התרומה החשובה ביותר לאוסף התקבלה מאוספיו של היסטוריון האומנות וולפגנג קרמר (Wolfgang Kermer) שהיה דיקן האקדמיה לאומנות באוניברסיטת שטוטגרט.
בתחילת שנות האלפיים ובמסגרת פעילויות לפיתוח כלכלי ותיירותי של אזור היער הבווארי, זכה המוזיאון למענקי פיתוח משמעותיים והחל גם בשיתוף פעולה עם מוזיאונים ויצרני זכוכית בצ'כיה הסמוכה. מענקי פיתוח נוספים מן האיחוד האירופי הכפילו את שטחי התצוגה של המוזיאון במבנה חדש ויחודי שהוקם עבורו, ובו נוספו ספריה מקצועית וחדרי ועידות שאיפשרו הרחבה ותיעוד של המחקר המקצועי והאומנותי בנושאי הזכוכית.
בשנת 2014 לאחר שהתברר כי הוצאות האחזקה והפיתוח של המוזיאון מכבידים על תקציבה של העיירה הקטנה בה הוא שוכן וכי התרומות והתמיכות המתקבלות אינן מספיקות להמשך הפעלתו באופן איכותי, הועבר המוזיאון לאחריות מדינת בוואריה שתממן אותו מתקציבה ותאפשר את המשך החופש האומנותי ופעילותו של המוזיאון.
התצוגה
תצוגת הקבע במוזיאון משתרעת בשטח של 1300 מ"ר בתוך מבנה עגול ומואר בעל חלונות ענק המשקיפים על גינת המוזיאון בה מפוזרות עבודות אמנות זכוכית בגדלים מרשימים. במרכז המבנה ובחלקו הנמוך מוצגים תנורי היצור וסדנאות העבודה של האמנים עם כלי העבודה הייחודיים. מסלול הסיור סובב את המרכז ומציג את התפתחות ההיסטורית של תעשיית יצור הזכוכית מתחילתה במסופוטמיה ודרך תצוגה של כל הסגנונות האומנותיים עד לימינו.
קישורים חיצוניים
