בתקופת האימפריה העות'מאנית נקרא הרחוב "רחוב ה-20 מטרים" מאחר שרוחב הרחוב המקורי היה 20 מטרים והוא היה הרחוב הרחב ביותר בבאר שבע באותה תקופה. האורך המקורי של הרחוב הוא 600 מטרים וכיוונו הוא צפון מערב - דרום מזרח. בקצהו הצפוני של הרחוב, על גבעה, נמצא בית הסראייה ובקצהו הדרומי של הרחוב נמצאת באר אברהם.
אחד המבנים שהיטיב להשתמר ברחוב היה בית אמידים טורקי כיום בית מרקחת הנגב.
במחצית הראשונה של המאה ה-20, היה הרחוב הראשי של העיר ובנוסף, שימש כציר מרכזי שחיבר את הדרכים שהובילו לעזה, חברון ועוג'ה אל חפיר (ניצנה). לאורך הרחוב היו חנויות רבות ששימשו את תושבי העיר ואת עוברי האורח. בשנת 1917, לאחר כיבוש העיר על ידי הבריטים, החלו להופיע ברחוב בתי קפה, מסעדות, בתי מלון ותחנת אוטובוס מרכזית לעזה ולחברון.
בשנות ה-80 הפך חלקו הצפוני של הרחוב למדרחוב אשר היה אחד הרחובות המסחרים המצליחים ביותר בבאר שבע עד אמצע שנות ה-90. קניון הנגב, שנפתח באותן שנים, ומאוחר יותר, מרכזים מסחריים נוספים, גרמו לנדידת הקהל אליהם ולסגירת חלק מהחנויות ברחוב קק"ל.
באמצע שנות ה-90, היה הרחוב עזוב וניסיונות שנעשו מדי פעם לשפצו לא נחלו הצלחה מרובה.
בתחילת שנות ה-2000 יצאה עיריית באר שבע בתוכנית חדשה בניסיון להפוך את העיר העתיקה למתחם בילויים. התוכנית הצליחה באופן חלקי. חלק מהבניינים העות'מאניים שופצו, נפתחו מסעדות וחנויות נוספות ברחוב ומדי פעם מארח הרחוב פסטיבלים שונים ומופעי רחוב.
