מדד ההישרדות של אלטמן הוא מדד שפותח על ידי פרופ' אדוארד אלטמן מאוניברסיטת ניו יורק בשנת 1968, המודד על פי פרמטרים שונים את החוסן הכספי של חברות כלכליות במטרה לנבא בשיעור גבוה של הצלחה את ההסתברות לפשיטת רגל.
המדד מכונה בשפה המקצועית Z Score Model ונעשה בו שימוש נרחב בכלכלות רבות על מנת לנסות לחזות פשיטות רגל. הפרמטרים השונים נאספים לכדי נוסחה בה חברות בריאות וחזקות אמורות להראות ערכים של 3 ומעלה ואילו ערכים שבין 1.8 - 3, מלמדים על חברות בינוניות. חברות אשר משקפות ערך נוסחה שנמוך מ-1.8 לפי המדד, נמצאות בסיכון גבוה לפשיטת רגל.
הנוסחה: Z = 1.2X1 + 1.4X2 + 3.3X3 + 0.6X4 + X5
X1= הון חוזר/כלל הנכסים. יחס המודד את הנזילות הפיננסית של החברה, היכולת לפרוע את חובות החברה בטווח הזמן הקצר. הון חוזר מחושב כנכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות. נכסים שוטפים הם נכסי החברה אשר יומרו למזומן בתקופה הקרובה. באופן דומה, התחייבויות שוטפות הן אותן התחייבויות אותן נצטרך לשלם בעתיד הקרוב.
X2= יתרת רווח שלא יועדה/כלל הנכסים. יחס המודד מינוף. מכיוון שיתרת רווח שלא יועדה הוא נתון המצטבר לאורך שנות פעילות החברה אנו מצפים כי לחברה ותיקה תהיה יתרת רווח שלא יועדה גדולה מלחברה צעירה, ולכן שהשרידות של חברה ותיקה תהיה גבוהה מזו של חברה צעירה.
X3= רווח לפני הוצאות ריבית ומס/כלל הנכסים. יחס המודד את רווחיות החברה. ה-EBIT מרמז על יכולת החברה לייצר הכנסות, ללא תלות בהוצאות מיסים וריבית.
X4= שווי שוק/שווי ההתחייבויות בספרים. יחס המודד את כושר הפרעון של החברה. שווי השוק מחושב כמספר המניות של החברה כפול מחיר למניה. במידה והיחס גדול מ-1, נוכל למכור את מניות החברה בבורסה ולשלם את כל ההתחייבויות, כפי שהן מופיעות בספרים.
X5= מכירות/כלל הנכסים. יחס המראה כיצד החברה מייצרת הכנסות ביחס לנכסים שלה.
ערכי ה-Z
כאשר מתקבל ערך Z הגדול מ-2.99 החברה נמצאת באזור ה"בטוח", אין סכנה לפשיטת רגל.
כאשר מתקבל ערך Z הקטן מ-2.99 וגדול מ-1.8 החברה נמצאת באזור "אפור", ואין לדעת האם תפשוט רגל או לא.
כאשר מתקבל ערך Z הקטן מ-1.8 החברה נמצאת באזור מצוקה, ויש חשש כי תפשוט רגל.
בשנת 1977 הרחיב אלטמן את המודל ופיתח מודל משופר הנקרא Zeta, אולם הפרמטרים של מודל זה לא פורסמו בציבור אלא בתשלום בלבד.
המודל המשופר הוא גרסה מורחבת של קודמו אך ההבדלים המהותיים הם שבקודם הוכללו חברות ששווי נכסיהן היה 20 מיליון דולר ואילו מודל ה-Zeta משלב חברות בשווי של 100 מיליון ומעלה. כמו כן במודל החדש ישנם 7 יחסים פיננסיים ולא 5 כמו בקודם.
בשנת 1997 פורסם ספר של Altman & Narayanan ובו סקירה מקיפה על כ-50 מחקרים בתחום חיזוי פשיטות הרגל והמסקנות העיקריות היו כי ישנם יחסים פיננסיים המסוגלים לתרום לחיזוי מצבה הפיננסי של החברה. המשתנים המשפיעים ביותר הם: שיעור רווח תפעולי ביחס למכירות וכן הון חוזר, יחס שוטף ויחס מהיר.
בעייתיות מסוימת אשר עולה מבדיקת הנתונים בשטח היא העובדה שיש לבדוק את המדד על פי סקטור הפעילות של אותן חברות בלבד.
שימושים
בשנת 2020 הופעל המודל כתנאי סף לאיתנות פיננסית של מציעים, במכרז ארוך טווח של רשות כבאות והצלה לישראל לאספקה, כביסה ותחזוקה לחליפות מגן מבניות ללוחם אש[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
