המגנטון הגרעיני (באנגלית: Nuclear magneton) הוא קבוע פיזיקלי מתחום הפיזיקה האטומית, שבעזרתו נהוג לתאר את מומנט הדיפול המגנטי של חלקיקים כבדים יחסית כגון נוקלאונים או גרעינים, ומסומן ${\displaystyle \mu _{N}}$.

המגנטון מוגדר ביחידות SI בצורה:

${\displaystyle \mu _{\mathrm {N} }={{e\hbar } \over {2m_{\mathrm {p} }}}}$

וביחידות cgs כך:

${\displaystyle \mu _{\mathrm {N} }={{e\hbar } \over {2m_{\mathrm {p} }c}}}$

כאשר:

${\displaystyle e}$ הוא ההמטען החשמלי של האלקטרון (C‏‎1.6×10^-19‎)

${\displaystyle \hbar }$ הוא קבוע פלאנק המצומצם

${\displaystyle m_{\mathrm {p} }}$ היא מסת המנוחה של הפרוטון

${\displaystyle c}$ היא מהירות האור

ערכו יחידות SI הוא בקירוב:

^[1]‏μ_N=‎5.05078324(13)×10^-27 J/T‎

המגנטון הגרעיני משמש לרוב לתיאור המומנט המגנטי של חלקיקים כבדים יחסית בעוד שעבור חלקיקים קלים יותר ובעלי מטען גבוהה יותר ביחס למסתם, כגון עבור האלקטרון משתמשים דווקא במגנטון של בוהר.

• המגנטון של בוהר

• ערכו המעודכן של המגנטון הגרעיני, באתר CODATA (באנגלית)