התגובה מאפשרת לגלות את ריכוז החלבונים כי זה נמצא ביחס ישר עם כמות חומצות אמינו בפפטיד. כך שעוצמת הצבע בגל 540 ננומטרים, בהתאם לחוק בר-למברט, הוא ביחס ישר לכמות הפפטיד.
הריאגנט שמשתמשים בו למבחן איננו מכיל ביאורט (אנ') אך למולקולה הזו המבחן הזה יוצא חיובי גם כן ומכאן מגיע שמו.
בתגובה נחושת עם דרגת חמצון 2+ מתחברת לחנקנים שבתמיסה ועוברת חיזור לדרגת חמצון 1+. התגובה רגישה לבופרים של טריס ואמוניה מה שעושה אותה ללא שימושית אם הפפטידים הוצעו ממשקע של סולפט אמוניה. התגובה אינה רגישה מספיק לכם הכי מתאימה לשימוש עם רקמות תאים ומקורות אחרים עשירים בפפטידים[1].
תמיסה מימית הופכים לבסיסית בעזרת בסיס חזק (תמיסה של 1% הידרוקסיד נתרן או אשלגן). בהמשך מוסיפים כמה טיפות של נחושת גופרתית מומסת במים. בריכוז בין 5 ל 160 מ"ג למ"ל פפטידים בתמיסה היא תהפוך לסגלגלה. רק הפפטידים עם אורך של לפחות שלוש חומצות אמינו תיתן שינוי ספקטרלי מספיק למדידה[3].
^Ninfa, Alexander; Ballou, David; Benore, Marilee (2009). Fundamental Laboratory Approaches for Biochemistry and Biotechnology. Wiley. p. 111. ISBN 978-0470087664
