מבחן פלזמה מהירה (באנגלית: Rapid plasma reagin, בראשי תיבות מבחן RPR או RPR titer). (ריאגין הוא החומר, הנוגדן, בדם שאחראי לתגובה חיובית למבחן וסרמן).
מבחן פלזמה ריאגין מהירה הוא סוג של בדיקת אבחון מהירה המחפשת נוגדנים לא ספציפיים בדם המטופל שעלולים להעיד על זיהום על ידי עגבת או טרפונמטוזיס (Treponematosis) שלא קשור למחלת מין. זוהי אחת מכמה בדיקות לא-טרפונמאליות לעגבת (יחד עם מבחן וסרמן ובדיקת VDRL (בקיצור VDRL). משמעות המונח ריאגין (reagin) היא שבדיקה זו אינה מחפשת נוגדנים כנגד החיידק עצמו, ה-Treponema pallidum, אלא נוגדנים כנגד חומרים המשתחררים על ידי תאים כאשר הם ניזוקים על ידי ה-Treponema pallidum (קרדיוליפין (Cardiolipin) ולציטין). באופן מסורתי, בדיקה סרולוגית של עגבת בוצעה באמצעות בדיקה לא-טרפונמלית (NTT) כגון מבחן RPR או בדיקת VDRL, עם תוצאות חיוביות לאחר מכן אושרו באמצעות בדיקת טרפונמל ספציפית (TT) כגון TPPA ,Treponema pallidum particle agglutination assay) או FTA-ABS (Fluorescent treponemal antibody absorption test). אלגוריתם זה מאושר כיום על ידי המרכז האמריקאי לבקרת ומניעת מחלות (CDC). בנוסף לבדיקת עגבת, ניתן להשתמש בכיל כדי לעקוב אחר התקדמות המחלה לאורך זמן ותגובתה לטיפול. האלגוריתם המסורתי באמצעות NTT ואחריו TT נשאר הסטנדרט בחלקים רבים של העולם.[1]
דיוק
בדיקת RPR היא בדיקת סקר יעילה, שכן היא טובה מאוד באיתור עגבת אצל אנשים ללא תסמינים.[2] כתוצאה מכך, יש לעקוב תמיד אחר שתי בדיקות הסקר הללו בבדיקת טרפונמל ספציפית יותר. בדיקות המבוססות על נוגדנים חד שבטיים ואימונופלואורסצנטיות, כולל בדיקת T. pallidum hemagglutination (TPHA) וספיגת נוגדנים טרפונליים פלואורסצנטיים ( FTA-ABS ) הן ספציפיות יותר ויקרות יותר. בדיקות Nontreponemal (NTT) מודדות רמות של נוגדני אימונוגלובולין המיוצרים על ידי "המארח" בתגובה לחומר ליפואידי (בעיקר קרדיוליפין) המשתחרר מתאי מארח פגומים. כמו כן, מאמינים בדרך כלל שחלק מהקרדיוליפין משתחרר גם על ידי הספירוצ'טים.[1]
אלטרנטיבות
בדיקה נוספת המשמשת לעיתים קרובות לבדיקת עגבת היא בדיקת השקופיות של מעבדת המחקר למחלות מין (VDRL). עם זאת, מבחן RPR מועדף בדרך כלל בשל קלות השימוש בה. סוגים אחרים של בדיקות מוערכים כיום כחלופות אפשריות לבדיקת RPR ידנית סטנדרטית. אחת החלופות הללו היא "מנתח" (אנאלייזר) עגבת RPR אוטומטי לחלוטין.[3] המנתח מסמן חיובי גם עבור טרפונמטוזות אחרות, לא של מין; על כן הומלץ לכלול הסבר זהיר של עובדה זו עם תוצאות הבדיקה.[4]
Sacher, Ronald A.; McPherson, Richard A.; Campos, Joseph M.; Widmann, Frances K. (2000). Widmann's Clinical Interpretation of Laboratory Tests (2nd ed.). Davis. ISBN978-0-8036-0270-0. OCLC42890290.
^Pickering, Larry K., ed. (2006). "Syphilis". Red Book: 2006 Report of the Committee on Infectious Diseases. American Academy of Pediatrics. pp. 631–644. ISBN1581101945. OCLC70819143.
