מארי אלנרידר (בגרמנית: Marie Ellenrieder; 20 במרץ 1791 – 5 ביוני 1863) הייתה ציירת גרמנית, שנודעה בזכות דיוקנאותיה וציוריה הדתיים.
ביוגרפיה וקריירה
אלנרידר נולדה בקונסטנץ, גרמניה בשנת 1791, בתם של קונרד ואנה מריה הרמן, ונכדתם של פרנץ לודוויג הרמן. מארי בילתה את ימי הלימודים עם הדומיניקנים בבית הספר במנזר זופינגן בקונסטנץ. היא נחשבה לאמנית האישה הגרמנית החשובה ביותר בזמנה.[1]
בשנת 1813 נרשמה לאקדמיה לאמנות יפה במינכן. היא למדה אצל צייר המיניאטורות יוזף איינזל. הדיוקנאות המוקדמים שלה היו דומים בסגנונם לאלו של אנג'ליקה קאופמן והיו בעלי מבע נינוח יותר מהמקובל בפורטרטים גרמניים של אז.
בין השנים 1822 ו-1824, במהלך טיול לימודים ברומא, פגשה אלנרידר את תנועת הנצרתיים והפכה לתלמידתו של יוהאן פרידריך אוברבק. מטרת הנצרתיים הייתה להביא לחידוש האמנות הדתית ברוח צייר הרנסאנס האיטלקי רפאל. אלנרידר אימצה גישה זאת כסגנון הציור האידיאלי עבורה.
ב־1 ביולי 1824 היא עזבה את רומא ונסעה עם חברתה קתרינה פון פרדל לפירנצה, שם התגוררו שתיהם עם החרט וסוחר האמנות יוהאן בפטיסט מצגר. היא עבדה ולמדה שם למעלה משנה והכינה גם עותקים של רפאל ופרוג'ינו.
לאחר מסע זה, והשפעה נוספת מהפטרון הברון פון וסנברג, היא החלה לצייר דימויים דתיים בסגנון הרנסאנס האיטלקי, כולל קדושים מעונים של כנסיית סנט סטפן בקארלסרוהה בשנת 1828.[2]
בשנת 1829 מינה לודוויג אותה לציירת החצר שלו, שמשמעותו בנוסף לתואר גם שכר שנתי של 300 גילדן. בשנת 1832 הוזמנה לצייר תמונה משפחתית גדולה שתוצג לדוכסית הגדולה סופי עם ילדיה. האמנית נאלצה לנסוע לקרלסרוהה ולשהות בה במשך שנתיים כדי לבצע את ההזמנה הזאת. הציור, הושלם בשנת 1834, נתלה מאוחר יותר במוזיאון זאהרינגר בבאדן.
אלנרידר חזרה לעיר מגוריה בשנות ה-40 והמשיכה לצייר ציורים דתיים.
שני ציוריה " ישו בן 12 במקדש" 1849 "פליסיטס הקדושה ושבעת בניה" משנת 1847 נרכשו על ידי המלכה ויקטוריה, שהכירה את עבודתה על ידי הנסיך קונסורט, אשר פגש באמנית במסעותיו לרומא. הם עכשיו חלק מהאוסף המלכותי בבית אוסבורן.
מארי אלנרידר נפטרה ב־5 ביוני 1863 בגיל 72 מסיבוכים בגלל הצטננות. היא קבורה בבית העלמין המרכזי בקונסטנץ.
גלריה
-
ישו מברך ילדים קטנים
-
מריה וישו
-
ישו עם ילדים
-
ילדה כורעת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
