מארי אוּנְדֶר (באסטונית: Marie Under; 27 במרץ 1883 - 25 בספטמבר 1980) הייתה משוררת אסטונית בולטת, נמנית עם מייסדי איגוד הסופרים האסטוני. שירתה תורגמה למעלה מ-26 שפות[1], והיא הייתה מועמדת לפרס נובל לספרות לא פחות משמונה פעמים.[2]
ביוגרפיה
אונדר נולד בטאלין, אז האימפריה הרוסית, ולמדה בבית ספר לבנות בשפה הגרמנית. לאחר שהשלימה את לימודיה, עבדה כזבנית בחנות ספרים. בזמנה החופשי חיברה שירה בגרמנית. בשנת 1902 נישאה לקארל האקר, רואה חשבון אסטוני,
והשניים עברו להתגורר בפרוור של מוסקבה. לזוג נולדו שתי בנות שם. בשנת 1904, התאהבה אונדר באמן האסטוני אנט לאיקמה, שהיה אז בן 38. באותה שנה הוא צייר שני פורטרטים שלה, הנחשבים ליצירותיו הבולטות ביותר.
לאיקמה שכנע אותה לתרגם את שיריה לאסטונית ושלח את שיריה לעיתונים מקומיים. שירה הראשון התפרסם ביומון האסטוני "פוסטימס" באוגוסט 1904.
בשנת 1906, חזרה אונדר עם משפחתה לטאלין. בשנת 1913, פגשה את ארטור אדסון, שהפך למזכירהּ, ולימים ההדיר את ספרי השירה הראשונים שלה. בשנת 1924 התגרשה מקארל האקר ונישאה לאדסון.
בשנת 1944 כבשה ברית המועצות את אסטוניה. אונדר ומשפחתה נמלטו לשוודיה, ושהו כשנה במחנה פליטים. בשנת 1945, עקרה המשפחה למלרהיידן, פרוור של סטוקהולם. אונדר חיה שם עד מותה, בשנת 1980.
היא נטמנה לצד בעלה בבית העלמין סקוגשירקוגורדן בדרום העיר סטוקהולם.
ביוני 2016 הועברו קבריהם של אונדר ובעלה, בתה הדה ואחותה ברטה מסטוקהולם לבית העלמין של טאלין.
יצירתה
בין אסופות שיריה נמנים הספרים:[1]
- Hääl varjust (1927)
- Rõõm ühest ilusast päevast (1928)
- Õnnevarjutus (1929)
- Lageda taeva all (1930)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.jpg)
