מאיר שריב (שרייבר) (31 ביולי 1937 – 25 ביוני 2001) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף ששירת כמפקד מערך הנ"מ בחיל האוויר.
ביוגרפיה
שריב נולד בחיפה. ב-1955 התגייס לצה"ל, שירת בחיל התותחנים במערך הנ"מ ולאחר מכן בחיל האוויר אליו עבר המערך. ב-1972 מונה לקצין הגנת נ"מ במפקדת חיל האוויר ומילא תפקיד זה במהלך מלחמת יום הכיפורים. לאחר המלחמה שונה שם המפקדה למפקדת כוחות הנ"מ ושריב המשיך לשרת בתפקיד עד 1977, תקופה בה קלט המערך את מערכת טילי MIM-72 צ'פרל ותותחי ה-M61 וולקן. לאחר לימודים במכללה לביטחון לאומי שירת כסגן מבקר מערכת הביטחון ושימש סגן יושב ראש הוועדה הצבאית המשותפת של ישראל ומצרים לליווי הסכם השלום. בשנים 1982 עד 1984 שירת כמפקד כוחות הנ"מ.
לאחר שחרורו עבד בחברת ראדא תעשיות אלקטרוניות כממונה על השיווק וסמנכ"ל בכיר.[1]
שריב היה בוגר תואר ראשון במדעי הטבע באוניברסיטת תל אביב, בוגר המכללה לביטחון לאומי והתוכנית לקידום מנהלים של אוניברסיטת תל אביב.
נפטר ב-25 ביוני[2] 2001.
משפחתו
היה נשוי לבינה ולמשפחה נולדו שלושה ילדים: יצחק (צחי), רחל (רחלי), ואסף (אסי).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
