PROFILPELAJAR.COM

מאהו שוג'ו (ביפנית: 魔法少女, באנגלית: Magical girl, בתרגום לעברית: "ילדה קסומה") היא תת-סוגה פופולרית במאנגה ואנימציה יפנית, אשר עלילתן מתמקדת בילדות-נערות, לרוב בגילאי העשרה המוקדמים, שמקבלת מסיבה זו או אחרת כוחות קסומים ועליה לאזן בין הצירים של להיות ילדה – בית ספר, מיניות מתפרצת, גוף שמשתנה, יחסים עם המשפחה, חברות, אהבות ראשונות – לבין תפקידיה כגיבורה שצריכה להציל את העולם, או שלכל הפחות עליה להציל את הסביבה שבה היא נמצאת – עיר, בית ספר, משפחה. לתבנית הזו לוקח זמן להתפתח, עם זאת, עד סביבות סוף שנות השמונים.

בין סדרות מאהו שוג'ו ששודרו בישראל בדיבוב עברי, נמצאות סיילור מון, סאקורה לוכדת הקלפים, סופר פיג, בנות הים פיצ'י פיצ'י פיץ' וטוקיו מיו מיו.

מאפיינים עלילתיים

הגיבורות בסדרות בתת-סוגה זו מקבלות בדרך כלל את כוחותיהן באמצעות אובייקט קסום, כמו מדליון או שרביט קסמים, ממש בפתח הסדרה. לרוב הגיבורה לומדת בהדרגה לשלוט בכוחות האלה לאורך העלילה, והיא תוכל להשתמש בכוחותיה בצורה האופטימלית רק לקראת סוף הסדרה. עלילתית, הפרקים של הסדרות נוטים להיות אפיזודיים, גם אם ברקע יש עלילה מתמשכת, ולאורך הפרקים הנערות לומדות ערכים של חברות וטוהר כוונות, נלחמות לא פעם בישויות יריבות, ומייצרות בריתות עם נערות אחרות. זה מתוך הכוח של החברות בינן, יחד עם הכוחות הקסומים, שהנערות מצליחות לנצח בסופו של דבר. פעמים רבות, זה רק אחרי שהן נכשלות בדרכים אחרות שהן מבינות את ערך החברות ומצליחות לנצל אותה כדי לנצח.

אחד המאפיינים המפורסמים של סוגת המאהו שוג'ו היא שהדמות הראשית בדרך כלל מסתירה את יכולותיה העל טבעיות מן הסובבים אותה, ועל כן היא חייבת לנהל חיים כפולים. מאפיין זה, כפי שנראה בפרק ההיסטורי של הערך נמצא בז'אנר עוד מראשיתו.

הדמות הראשית בדרך כלל מקבלת תמיכה מיצור על טבעי קטן כמו פיה או חתול מדבר, אולם מאפיין זה אינו הכרחי.

סדרות מאהו שוג'ו מאופיינות, משלב מאוד מוקדם, באסתטיקה של kawaii, סוג מסוים של חמידות שמאופיין בהיסטוריה עשירה הקשורה במקורותיה של תרבות השוג'ו בסוף תקופת מאיג'י.

היסטוריה: מהופעת הז'אנר להתמצבות התבנית הסגנונית והעלילתית

מספר שנים אחרי יציאתה של "אסטרו בוי", סדרת האנימה הראשונה, יוצאת הסדרה "סאלי המכשפה" (1968). הסדרה, ששואבת השראה רבה מסדרה אמריקאית בשם "מכושפת", פונה לראשונה לקהל של ילדות צעירות (shoujo) ומצליחה להגיע, בהתאם, להצלחה רבה באופן יחסי. האולפן, Toei יהיה אחראי בהמשך גם על סדרות כדוגמת "סיילור מון" ולאורך העשורים הראשונים הוא זה שמוביל את הז'אנר.

סאלי היא נסיכה של ממלכה אחרת, חיזרית. היא מסוקרנת מנערות בנות גילה, ומבקשת לחוות וללמוד אותן. היא מקבלת אישור לכך, בתנאי שאם זהותה האמיתית תתגלה היא תחזור לממלכה ממנה יצאה. הפרקים השונים מתמקדים בשיעורים שהיא לומדת, מערכים (values) של חברות וכוח אישי ועד לשיעורים של נימוסין וכללי התנהגות. בתוך כך, הפרקים מוצגים דרך המראה הקסומה בה אביה, המלך, צופה בה ומנחה אותה בלא יודעין, מרחיק אותה מבנים ושומר אותה טהורה וזכה. אימה, מנגד, מנסה לעזור לה כנגד ידיעת אביה, במחשכים. כוחות הקסם שלה משמשים בעיקר למטרות פרקטיות, כדוגמת מטלות הבית. העונה הראשונה, שהצליחה מאוד באותה התקופה, הסתיימה בכך שסאלי נדרשת לחזור לממלכה, שכן זמנה בכדור הארץ נגמר. היא מבקשת ומקבלת הארכה לשהות שלה בכדור הארץ, שתאפשר לה להישאר, אולם האישור ניתן בתנאי שתעבור במבחנים את היריב שלה בבית הספר. היא מפסידה, נאלצת לחשוף את הזהות שלה כחייזרית, וחוזרת לבית מובסת וללא הכוחות הקסומים שלה. סיום זה מכריח אותה, למעשה, לחזור לתפקיד שיועד לה: להיות אמא. ההצלחה של הסדרה הובילה לסדרת המשך שיצאה עשרים ושלוש שנים מאוחר יותר ותיקנה במעט את הסוף.

לאור ההצלחה של סאלי המכשפה, כשהסדרה הסתיימה פנה האולפן לייצר סדרה נוספת, "אקו-צ'אן הסודית". בשונה מבמקרה של סאלי המכשפה, הסדרה על אקו-צ'אן הסודית הציבה במרכז ילדה רגילה מבית ספר רגיל ביפן. היא מקבלת את הכוחות שלה בתחילת הסדרה, באופן שדאז היה חדש, והכוחות שלה כבר לא מוגבלים לתחום הפרקטי אלא משמשים גם כדי להציל את החברות והחברים שלה. אקו-צ'אן הסודית היא גם סדרת המאהו שוג'ו הראשונה שנכנסת לעולם המסחרי, עם מרצ'נדייז תואם. בסוף הסדרה אקו מאבדת את הכוח וחוזרת להיות נערה רגילה.

בשנות השבעים ההצלחה של הז'אנר נמצאת בירידה, וזאת על אף שמאפייני הסדרות והנערות שבמרכז נעשו מגוונים יותר. בהתאם, החלה פנייה רבה יותר לקהלים נוספים, למשל נערים צעירים, ונעשה שימוש בסצנות טרנספורמציה, לראשונה. אלו איפשרו לחסוך כסף על ציור של פריימים בכל פרק ופרק. סצנות הטרנספורמציה יתארכו ככל שהשנים יעברו, מסדרה לסדרה. המייצגת הברורה ביותר של התקופה הזו היא Cutey Honey, סדרה שעוררה תגובות מעורבות. כנגדה, החל לצבור תאוצה גל של סדרות מאהו שוג'ו לנערות צעירות שיצרו נשים, כדוגמת Candy Candy ו-Aim for Ace. סדרות אלו הדגישו את הניסיון לאזן בין "להיות ילדה" לבין "להיות ילדה-נערה קסומה". בעקבות ההצלחה היחסית של הסדרות הללו, ולאור הקשיים שחוו הסדרות שלה עצמה, Toei החלה להתרחק מהז'אנר ואולפנים אחרים החלו להיכנס. רבות מהמגמות, כמו פנייה לקהל מגוון יותר, נותרו על תילן, גם אם במקרה של הסדרות החדשות הכלי הפסיק להיות fanservice ועבר לדגש על אינטרטקסטואליות.

בעוד ששנות השמונים ממשיכות את המגמות הללו, שנות התשעים מאופיינות בהצלחה הבינלאומית של "סיילור מון" שמציבה במרכז את הנערות הקסומות כנערות שנלחמות. ההצלחה הגדולה של סיילור מון, הן ביפן והן במערב, מעוררת מעין "רנסאנס" של סדרות מאהו שוג'ו חדשות כדוגמת "סאקורה לוכדת הקלפים" והז'אנר החל להיות מזוהה לראשונה עם המלחמה של הנערות הקסומות באויבים מרושעים. סיילור מון למעשה השלימה את התהליך שהחל עם סאלי המכשפה וביססה את הז'אנר כפי שהוא מוכר כיום.