לקות למידה בלתי-מילולית (noneverbal learning disabilities, בראשי תיבות: NVLD) היא לקות למידה התפתחותית נוירולוגית הכוללת מגוון לקויות אשר אינן פוגעות בהבעה המילולית של האדם אלא ביכולות הביצועיות ובדרך ההתנהלות שלו. כגון: הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD), הפרעת קשב וריכוז ADD, ליקוי בכתיבה (קושי גרפומוטורי), ליקוי בהתארגנות וקשיים בתפקודים ניהוליים[1].
לקות זו מופיעה ב-DSM 5 כהפרעת תקשורת פרגמטית. היות שהמופע חופף למופע בספקטרום האוטיסטי, למעט הרכיב ההתנהגותי (חזרתיות מצומצמת בהתנהגות ובתחומי הפעילות). ההפרעה מתבטאת בקשיים חברתיים מילוליים ולא מילוליים, הבאים לידי ביטוי בהיבט התקשורתי. דוגמאות: ילדים שבמפגש הראשוני מאוד מרשימים בדיבורם הרהוט והבוגר, אולם בהמשך ניתן להבחין כי הם מדברים כך עם כולם באופן לא מובחן ולא מותאם[2]. דוגמאות נוספות הן חוסר הבנה של הומור ומטפורות, קונקרטיזציה, וקושי בהבנת מסרים לא מפורשים ובדיבור בתורות וכו'[3][4].
ROURKE ב-1989 מגדיר את לקות הלמידה הלא מילולית כמכילה שלוש קבוצות של קשיים:
טיפול
דרכי טיפול אפשריות כוללות:
ראו גם
לקריאה נוספת
מגי מיימן, הבנת לקויות למידה לא מילוליות, מדריך להורים ואנשי מקצוע, הוצאת אח
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
