לירה מצרית
جنيه

מטבע של לירה מצרית אחת
משתמשים	מצרים מצרים הרשות הפלסטינית רצועת עזה
סמל	LE £E E£ ج.م.
ISO 4217	EGP
יחידות משנה
1/100	פיאסטר/ערש (גרוש)
מטבעות ושטרות
שטרות בשימוש	5, 10, 25, 50 פיאסטר; 1, 5, 10, 20, 50, 100, 200 ו-500 לירות מצריות
מטבעות בשימוש	5, 10, 20, 25, 50 פיאסטר ו-1-לירה מצרית
בנק מרכזי
אינפלציה	15.5% (אוגוסט 2016)
בנק מרכזי	הבנק המרכזי של מצרים
www.cbe.org.eg

לירה מצרית או גְנֵיה (جنيه בהגייה מצרית) היא ההילך החוקי של מצרים על פי צו החל משנת 1834.^[1]

המטבע מוטבע לשימוש הציבור החל משנת 1836. הלירה המצרית מחולקת ל-100 פיאסטרים או קְרוּש (قروش). (ובעברית: גרוש), כשבעבר הייתה נהוגה חלוקה ל-1000 מיליימס. הבנק המרכזי של מצרים החל להנפיק שטרות החל מה-3 באפריל 1899.

הלירה המצרית הייתה הילך חוקי בארץ ישראל מ-1 ביולי 1920, עם מינוי הנציב העליון הרברט סמואל, ועד ל-1 בספטמבר 1927, עת הונפקה הלירה הארץ-ישראלית אשר החליפה אותה ואולם היא שימשה במקביל ללירה הארץ-ישראלית כהילך חוקי ביהודה ושומרון עד לשנת 1949 עת נקבע שלטונה של ירדן בשטחי יהודה ושומרון בהתאם להסכמי רודוס. הלירה המצרית משמשת הילך חוקי ברצועת עזה מ-1951.

כפי שפורסם בעיתון כלכליסט בסוף שנת 2016, במסגרת מאמר על המטבעות הגרועים של אותה שנה, מצרים קיבלה בנובמבר 2016 את ההחלטה הקיצונית לאפשר למטבע להיסחר בחופשיות בלי הצמדה. המהלך הזה היה חלק מניסיון להקל על המשבר הכלכלי העמוק במדינה ולהבטיח קבלת הלוואת חירום מקרן המטבע הבינלאומית. מיד לאחר ההחלטה הלירה המצרית נפלה ב-48% מול הדולר. היא המשיכה ונחלשה מאז, ואת שנת 2016 היא סיימה בירידה של 59% מול הדולר.^[2]

במאמר נוסף שפורסם באותו עיתון בחודש אפריל 2023 דווח כי הלירה המצרית צנחה מאז תחילת שנת 2023 ב-20% לעומת הדולר, ולפי חלק מההערכות זוהי רק תחילת הירידה. בעקבות זאת הלירה המצרית דורגה כמטבע השישי הגרוע ביותר מבחינת הביצועים מאז תחילת השנה, זאת לאחר שב-2022 היא איבדה מחצית משוויה.^[3]

כל השטרות המצריים הם דו לשוניים, עם טקסטים בערבית וספרות ערביות מזרחיות בפני השטר, וטקסטים באנגלית וספרות מערביות על גב השטרות. העיצובים שעל פני השטר מציגים מבנים איסלאמיים ואילו העיצובים שעל גב השטרות הכוללים מוטיבים מצריים עתיקים (בניינים, פסלים וכתובות).

במהלך דצמבר 2006, הוזכר במאמרים בעיתונים "אל אהרם ואל אחבאר" שיש תוכניות להכניס שטרות של 200 ו-500 לירות מצריות. נכון לשנת 2019, ישנם שטרות של 200 לירה מצרית במחזור, אך עדיין אין תוכניות להנפקת שטרות של 500 לירות מצריות. החל משנת 2011 בוטלו שטרות 25 ו-50 פייסטר ולירה מצרית אחת לטובת שימוש נרחב יותר במטבעות. עם זאת, החל מיוני 2016, הבנק הלאומי של מצרים החזיר למחזור את שטר ה-1לירה מצרית וכן שטרות של 25 ו-50 פייסטר בתגובה למחסור במטבעות קטנים. נגיד הבנק המרכזי של מצרים הודיע שהבנק המרכזי של מצרים ינפיק שטרות פולימרים עד תחילת 2021. שינוי זה מגיע כאשר ה-בנק המרכזי של מצרים מעביר את המטה שלו לבירה המנהלית החדשה.

הבנק המרכזי נאלץ לאשר כי הולוגרמות של קשת בענן על השטרות החדשים היו תכונה מאובטחת של סימן מים למניעת זיוף, לאחר שמבקרים מקוונים הציעו כי מדובר במסר סמוי של תמיכה בזכויות להט"ב. רק כמעט שנתיים לאחר פרסום השטר של 10 ליש"ט, הבנק המרכזי של מצרים פרסם את שטר הפולימר החדש של 20 ליש"ט. גרסאות הנייר של אותן ערכים ימשיכו להיות הילך חוקי.

תמונה		ערך	מידות (מ"מ)	צבע שולט	תיאור
פנים	גב				פנים	גב
		25 פיאסטר		כחול	מסגד אל סעידה עיישה	סמל מצרים, חיטה, כותנה ותירס
		50 פיאסטר		חום	מסגד אל-אזהר	רעמסס השני
		£1		כתום	מסגד אל-אשרף סיף אל-דין קאיתבאי	אבו סימבל
		£5	145 × 70	ירוק-כחול	מסגד אבן טולון	תחריט המתאר את הנילוס מציע את שפעו לעמק
		£10	150 × 70	ורוד	מסגד אל-ריפעי	חאפרו
		£20	155 × 70	ירוק	מסגד מחמד עלי	מרכבת מלחמה פרעונית
		£50	160 × 70	חום-אדום	מסגד אבו חוריבה	מקדש אדפו
		£100	165 × 70	סגול	מסגד סלטן חסן	הספינקס
		£200	175 × 80	ירוק-זית	מסגד קניבאי א-ראמה	פסל הלבלר היושב

• המטבע הצבאי (ישראל)

• שמעון רובינשטיין, מטבעות, מידות ומשקלות: מראשית המאה ה-19 ועד לתקופת המעבר מהשלטון הטורקי לבריטי בארץ ישראל, ירושלים: (בהוצאת המחבר), 1997.

מדיה וקבצים בנושא לירה מצרית בוויקישיתוף

• פרוט שטרי הכסף המצריים באתר NUMISTA

מטבעות בארץ ישראל
לירה מצרית (1920–1927) • לירה ארץ-ישראלית (1927–1952) • לירה ישראלית (1952–1980) • שקל (1980–1985) • שקל חדש (1985–היום) מיל (1927–1950) • פרוטה (1950–1960) • אגורה (1960–1980) • אגורה חדשה (1980–1985) • אגורה (1985–היום (מטבע 10 אגורות בלבד))