לימור מויאל

לימור מויאל, 2021
לידה	4 באוקטובר 1973 (בת 51) תל אביב-יפו, ישראל
ענף מדעי	פרשנות ותרבות
עיסוק	פוליטיקה, אקטיביזם, ספרות, פילוסופיה, כתיבה
מקום לימודים	אוניברסיטת בר-אילן
https://www.limormoyal.com

לימור מויאל (נולדה ב-4 באוקטובר 1973^[1]) היא פובליציסטית, סופרת, אקטיביסטית פוליטית ופעילת שמאל. מויאל כותבת לעיתון הארץ^[2] ולמדור הבלוגים של זמן ישראל.^[3] היא דוקטורנטית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן וחוקרת היבטים של שפה בכינון עצמי מיני.

מויאל נולדה ב-4 באוקטובר 1973 בתל אביב. בגיל צעיר התעסקה בכתיבה והייתה מעורבת בפעילות פוליטית כאקטיביסטית.

מויאל הוציאה לאור שני רומנים הומוסקסואליים פסיכוריאליסטיים, והיא חלוצה של ז'אנר זה בשפה העברית.^[4] ספר הביכורים שלה "מרכבות באיילון",^[5][6] שיצא לאור ב-2015, היה לרב מכר^[7][8] ותרם למעמד הספרות הלהט"בית בישראל. את הרומן כתבה במסגרת פעילותה למען זכויות להט"ב. הספר תורגם לאנגלית ולצרפתית.^[9] ספרה השני, "הזיפים של לזרוס" יצא לאור ב-2016.^[7][10]

מויאל מוכרת כאושיית טוויטר פוליטית. לחשבון הטוויטר שלה אלפי עוקבים. את הפעילות שלה בתחום המחאות נגד בנימין נתניהו היא מרכזת בעיקר בטוויטר, בכתיבה ביקורתית ובהופעות מזדמנות בתקשורת. כמו כן הקימה ב-2020 את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים.^[3][11]

לימור נשואה לאבי מויאל ואם לארבעה.

• מרכבות באיילון, הוצאת גוונים, 2015
• הזיפים של לזרוס, הוצאת פנדורה, 2016

מדיה וקבצים בנושא לימור מויאל בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של לימור מויאל

• לימור מויאל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)

• משכן הנשיא זה לא מעשיהו, באתר הארץ, 30 במאי 2020
• לימור מויאל, מילה של סמלת בדימוס: בני וגבי - הקרב נגמר, באתר זמן ישראל, 29 ביוני 2020
• מס הכנסה שלום, גם אני רוצה פטור כמו ביבי, באתר הארץ, 8 ביוני 2020
• אסור להצביע להם שוב (וזו לא נקמה), באתר הארץ, 7 בינואר 2021
• סער סולל לנתניהו את הדרך לנשיאות, באתר הארץ, 26 בינואר 2021
• לימור מויאל בפודקאסט "אזרח בתפקיד" 30 באוגוסט 2023