לימוזה חומת-הבטן מקננת בחופים הארקטיים ובטונדרה בעיקר בעולם הישן, וחורפת על חופים באזורים טרופיים ממוזגים של העולם הישן של אוסטרליה וניו זילנד.[3]נדידתה כוללת את המסע הידוע הארוך ביותר של תעופה ללא הפסקה מבין כל העופות והמסע הארוך ביותר מבלי לעצור כדי לאכול מבין כל בעלי החיים.[4]
בישראל היא חולפת נדירה, באזורי החוף, גם בים התיכון וגם באילת. היא נדירה ביותר במהלך החורף.
בשנת 2022, נקבע שיא עולמי חדש ללימוזה חומת-בטן צעירה שטובעה באלסקה כאפרוח ב-13 באוקטובר, ובמעוף ישיר ללא עצירה נחתה בצפון מזרח טזמניה במפרץ אנסוס ב-28 באוקטובר, לאחר 13,560 ק"מ ב-11 ימים ו-60 דקות בלבד (השיא הקודם היה ב-2021 על ידי זכר בוגר שעשה מסלול של כ-13,050 ק"מ ללא עצירה).[5]
לימוזה חומת-בטן היא בעלת רגליים קצרות יחסים לרגליהם של מינים אחרים של לימוזה. אורכה מהזנב עד המקור הוא 37–41 ס"מ ומוטת כנפיה 70–80 ס"מ. זכרים קטנים בממוצע מנקבות; זכרים שוקלים 190–400 גרם ואילו נקבות שוקלות 260–630 גרם. לפרטים בוגרים יש רגליים כחולות-אפורות רגליים ומקור ורוד בבסיסו ושחור לקראת קצהו, המקור מעוקל מעט מטה. נוצות הצוואר, החזה והבטן הן אדומות באופן רציף בעונת ברבייה, ובצבע לבן קרמי בחורף. הגב הוא בצבע אפור עם כתמים.[3][6]
מין זה נבדל מלימוזה מצויה בפסים שעל זנבו, בשונה מזנב שחור לגמרי, ובהיעדר פסים לבנים על כנפיו. המין הדומה ביותר הוא דוויצ'ר אסייתי.
ישנם שלושה תת-מינים, הנפוצים באזורי תפוצה שונים (מופיעים ברשימה ממערב למזרח):[3][6]
Limosa lapponica menzbieri (פורטנקו, 1936) - מקנן בצפון אסיה מחצי האי טיימיר עד נהר קולימה; חורף בדרום-מזרח אסיה ואוסטרליה.
Limosa lapponica baueri (נאומן, 1836) - מקנן בצפון מזרח אסיה מזרחית לנהר הקולימה, ומערבית לאלסקה; חורף באוסטרליה וניו זילנד. תת-המין הגדול ביותר.[7]
תזונה
לימוזה חומת-הבטן מחפשת מזון באמצעות גישוש בעזרת מקורה באדמות בוציות וביצות. היא עשויה למצוא חרקים על ידי ראייה בצמחייה נמוכה. היא ניזונה בעיקר מחרקים וסרטנים, אך גם מצמחי מים.
רבייה
לימוזה חומת-בטן מקננת בסקנדינביה, מזרח אסיה ואלסקה. הקן הוא בצורת כוס חלולה בטחב או לעיתים בצמחייה. שני הזוויגים דוגרים על הביצים ושומרים על הגוזלים.
נדידה
מסלולי הנדידה של לימוזה חומת-הבטן מניו זילנד עד קוריאה וסין, תצלום לווייני
בשנת 2007 הוכח כי לימוזה חומת-הבטן היא העוף העף את המסלול הארוך ביותר ללא הפסקה. לימוזות בניו זילנד סומנו ונעקבו על ידי לווין עד הים הצהוב בסין. לדברי ד"ר קלייב מינטון (מקבוצת המחקר של אוסטרלאסיה לחופמאים): "המרחק בין שני המקומות הוא 9,575 ק"מ, אך בפועל המסלול שהציפור עפה הוא 11,026 ק"מ. זה הוא המסלול הידוע הארוך ביותר שעוף עף ללא הפסקה. התעופה לקחה כתשעה ימים."[9]
נקבה אחת מהלהקה, הכונתה "E7", עפה הלאה מסין לאלסקה ונשארה שם במשך עונת הרבייה. ב-29 באוגוסט 2007 היא חזרה בתעופה ללא הפסקה, טיסה מחצי האי אבינוף במערב אלסקה עד נהר פיאקו ליד התמזה, ניו זילנד, ושברה שיא חדש 11,680 ק"מ של תעופה ללא הפסקה שעברה עוף.[4]
בשנת 2020 לימוזה חומת-בטן, יצאה לדרך הארוכה מדרום אלסקה ב-16 בספטמבר והגיעה למפרץ ליד אוקלנד שבניו זילנד 11 ימים לאחר מכן, כשהיא עפה בדרך במהירות של עד 90 קמ"ש. הציפור שברה את שיא העולם בנדידה ועברה מרחק של 12,854 ק"מ מנקודה לנקודה, אבל המדענים ציינו כי לאחר שלוקחים בחשבון טעויות מדידה המרחק היה כ-12,200 ק"מ.
