לידיה גלטה (האלטה) ואביה איוון חיו בכפר ויקטורובקה במחוז אודסה באוקראינה. ב-17 באוגוסט 1941 כבשו הכוחות הגרמנים ביחד עם הכוחות הרומנים את האזור והקימו מחנה עבודה אליו נשלחו יהודי האזור. לידיה ואביה הבריחו מזון ליהודים שעבדו במחנה.[1]
ב-1942 במחנה אקמצ'טקה פגשה לידיה את משפחת סושון. אם המשפחה פרדריקה הייתה רופאה ידועה מאודסה שנכלאה במחנה ביחד עם שני בניה ליאוניד וסרגיי ואמה יקטרינה. בעבר הייתה מיילדת לאנשי הכפר באזור זה. איוון עזר למשפחת סושון לעבור למחנה אחר ליד ויקטורובקה.[1] לידיה המשיכה לסייע למשפחה באספקת מזון, כגון, קמח, תירס ומלח ונהגה לעודד את רוחם של היהודים הכלואים במחנה.[2]
במרץ 1944 כאשר החלה נסיגת הנאצים וגבר האיום על חיי היהודים במחנה, לידיה נחלצה לעזרת משפחת סושון ודאגה להעברתם למחבוא באסם ביתה. היא סיפקה להם אוכל ודאגה להזהיר אותם כאשר החיילים הנאצים התקרבו לאזור. לידיה המשיכה להסתיר את המשפחה עד להגעת הצבא האדום ב-28 במרץ 1944.[2]
לאחר המלחמה
לידיה ואיוון נשארו בקשר טוב עם משפחת סושון שחזרה להתגורר באודסה. לידיה פנתה ללימודי סיעוד בהשראת הרופאה פרדריקה סושון. היא עזבה את הכפר ועברה לאודסה ובתקופת לימודיה התגוררה אצל משפחת סושון.[1] עם סיום הלימודים נישאה לנחום קרימר, אלמן יהודי ניצול שואה ועברה תהליך גיור.[1]
בשנות ה-90 עלו בני הזוג לארץ השתקעו בנוף הגליל. שם היא פגשה את סרגיי ממשפחת סושון שהצילה ושניהם מסרו את עדותם על אירועי השואה. לידיה נפטרה ב-20 במאי 2020 בגיל 91 והובאה למנוחות בבית הקברות בנוף הגליל.[3]
הכרה והנצחה
קברה של לידיה (גלטה) קרימר
לידיה גלטה (קרימר) ואביה איוון גלטה הוכרו על ידי יד ושם כחסידי אומות העולם ב-29 בדצמבר 1992. שמם נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים.[1]
במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף של יד ושם ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של לידיה, אותר קברה ונקבעה עליו לוחית זיכרון.[4]
לקריאה נוספת
פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 62.
