לי דזונגז'ן

לי דזונגז'ן
李宗仁
לידה 13 באוגוסט 1890
Lingui District, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בינואר 1969 (בגיל 78)
בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה הסינית, שושלת צ'ינג, הרפובליקה העממית של סין, טאיוואן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Babaoshan Revolutionary Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה קוומינטנג, Tongmenghui עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Li Xiuwen (191130 בינואר 1969)
Guo Dejie (192521 במרץ 1966) עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא הרפובליקה הסינית
21 בינואר 1949 – 1 במרץ 1950
(שנה)
סגן נשיא הרפובליקה של סין
20 במאי 1948 – 10 במרץ 1954
(5 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרפובליקה הסיניתהרפובליקה הסינית זהו שם סיני; שם המשפחה הוא לי.

לי דזונגז'ןאנגלית: Li Zongren) (נולד 13 באוגוסט 1890 - 30 בינואר 1969) היה שליט צבאי אזורי בולט ומפקד צבאי של קוומינטנג (KMT) במהלך מבצע ״המשלחת הצפונית״, מלחמת סין–יפן השנייה ומלחמת האזרחים הסינית. הוא שימש כסגן נשיא ונשיא בפועל של הרפובליקה של סין על פי חוקת 1947.

ראשית חייו

לי דזונגז'ן נולד בכפר ליד גווילין במחוז גואנגשי, השני במשפחה בת חמישה בנים ושלוש בנות. אביו, לי היה מנהל בית הספר בכפר. לאחר סיום בית הספר לי נרשם לבית ספר צבאי מחוזי. הוא הצטרף למפלגה המהפכנית של סון יאט-סן, בשנת 1910, אך נראה כי לא התעמק והבין את מטרותיו הרבות של סון לגבי רפורמה ואיחוד לאומי.[1]

שירות צבאי מוקדם

לי סיים את הכשרתו הצבאית בבית הספר הצבאי של גוולין, וב 1916 הפך מפקד מחלקה בצבא השליט האזורי הצבאי לו רונגטינג מושל עצמאי של אזור גואנשי. לו, מושל גואנגשי, היה שודד לשעבר שהיו לו שאיפות להתרחב למחוזות שכנים, בעיקר גואנגדונג. במשך השנים הבאות הוא היה מעורב בקרבות בין המחוזות גואנג-שי וגואנג-דונג שהעבירו ריבונות וכבשו שטחים זה מזה בזמנים שונים.[2] במהלך קרב עם שליט יריב בחונאן בשנת 1918, הצטיין מאוד לי, מה שזיכה אותו בתפקיד מפקד גדוד.

בשנת 1921 לי דזונגז'ן, לווה את השליט שלו בפלישה השנייה למחוז גואנגדונג. הפלישה של לו נכשלה והוא עמד בפני תבוסה גדולה. רוב הקצינים ששרתו בצבא השליט שלו היו שודדים לשעבר שגויסו קודם לכן על ידי השליט מאזורי ג'ואנג בגואנגדונג. במהלך הקרב רבים מהקצינים שלו ערקו ועברו לכוחות גואנגדונג, ולקחו איתם את יחידותיהם. מה שנותר לאנשי הגדוד של לי לעשות, היה לסגת משדה הקרב כדי להציל את עצמם.

העלייה לשלטון

לאחר תבוסתו של לו, רוב היחידות התפרקו ליחידות צבא עצמאיות. רבים מהם פנו חזרה לשוד כדי לשרוד. מיסיונרים זרים ועובדי סיוע שפעלו בגואנג-שי בתקופה זו דיווחו כי השוד בגואנגשי היה נפוץ וחמור ביותר, כהשודדים נוהגים לבזוז את כל המזון ודברי ערך מכפרים בלתי מוגנים, תוך שימוש ברצח ובחטיפות כדי לסחוט כופר מקרובי בני אדם.[1] לי, ששאיפותיו היו להיות יותר מסתם שודד, החל לבנות כוח צבאי אישי של חיילים מקצועיים. הכוח שלו הפך לשווה ערך בעוצמתו לכל קבוצת שודדים או לכוחות הבלתי-סדירים, שלו רונגטינג שיקם כדי להחזיק במחוז גואנגשי. לי הצטרף לסון יאט בקואומינטנג אחרי שסון הקים סניף למפלגה בגואנגדונג.

כשתוהו ובוהו הפכו לנורמה במחוז גואנגשי, לי הפך למפקד עצמאי של אזור בגבול גואנגדונג, והצטרף אליו ידידו הוותיק הואנג שאושסינג. השליטה של לי והואנג באזורם הייתה טובה יחסית והאזור היה בטוח וחופשי משודדים ומקרבות קטנוניים שהטרידו מקומות אחרים באותה עת. בשנת 1924, בעוד לו היה נצור על ידי המורדים בגווילין, לי ועמיתיו כבשו את בירת המחוז, נאן-נינג. לאחר מכן נמלט לו ומצא מקלט בהודו-סין הצרפתית. חודש לאחר מכן, הכיר סון יאט-סן, בלי דזונגז'ן ובעל-בריתו הואנג שאושסינג ובאי צ'ונגשי כשליטי גואנגשי. יחד הם נודעו בשם ה״קליקה החדשה של גואנגשי״.[3]

בקואומינטאנג

לי ארגן מחדש את כוחותיו ומונה למפקד העליון; הואנג שאהונג, התמנה לסגן המפקד ובאי צ'ונגשי, כרמטכ"ל. באוגוסט הם הוציאו את כל הכוחות האחרים מהפרובינציה. לי דזונגז'ן, הפך למושל צבאי של גואנגשי, ובעל השפעה שם מ-1925 - 1949.

ב -1926 הוא הרשה לחייליו להתפקד לצבאות הקואומינטאנג, אך שמר על שליטה אישית בחייליו. יועץ סובייטי נשלח לגואנגשי, וכוחותיו של לי שינו את שמם לקורפוס השביעי.[3] לי השתתף כגנרל במבצע ״המשלחת הצפונית״, במהלכו מונה למפקד הארמייה הארצית הרביעית, שהייתה מורכבת מצבא גואנג-שי וכוחות אזוריים אחרים בהיקף צבאי גדול מאוד.

לי זורגרן עומד ליד הנשיא ציאנג בזמן נאום רדיו, 1948

הניצחונות הראשונים של לי כגנרל לאומני היו בחונאן, שם ניצח את יריבו וו פאיפו בשני קרבות רצופים ותפס את בירת המחוז, ווהאן, בשנת 1926. לאחר הניצחונות האלה הפך לי לגנרל מפורסם ופופולרי בתוך הקואומיטנאנג וצבאו קיבל את הכינויים "הצבא המעופף" ו"צבא הפלדה". כאשר וואנג ג'ינגוויי הקים סיעה של מפלגת הקומוניסטית בווהאן, ניסה היועץ הסובייטי בורודין לגייס את לי שהצטרף לשורות הקומוניסטים, אך לי היה נאמן לצ'יאנג קאי שק וסירב. בניגוד לעצת יועציו הסובייטים, לי עבר לצד הצפוני של נהר היאנג-צה כדי לתקוף את הכוחות של סאן צ'אפאנג. סאן היה מנהיג "הברית של חמשת המחוזות" (ג'ג'יאנג, פוג'יין, ג'יאנגסו, אנחווי וג'יאנגשי), ועצר בהצלחה את התקדמות צ'יאנג לשטחם בג'יאנגשי. לי הביס את סאן בשלושה קרבות רצופים, והבטיח את השטחים לקוומיטנאג.[4]

כאשר לי דזונגז'ן ניצח את סאן צ'אפאנג, הוא זכה למוניטין כמתנגד בתוקף לקומוניזם וחשד מאוד בקומינטרן בסין, וצבאו היה אחד המעטים, ללא השפעה קומוניסטית רצינית. לאחר שהבטיח את תמיכתו לציאנג קאי צ׳ק יחידותיו של לי הועברו מחדש לבירה החדשה של נאנג'ינג. שם צ׳אנג הסתייע ביחידות של לי, כדי לטהר את ההשפעה הקומוניסטית מיחידות הצבא אחרות שהיו בבירה. בטיהור הוצאו להורג אלפי קומוניסטים חשודים. המפקד הקרוב של לי, ביי צ'ונגשי, לקח חלק מרכזי בטיהור זה.[5]

באפריל 1928 הוביל לי, עם באיי צ'ונגשי, את הארמייה הרביעית בהתקפה על בייג'ינג, וכבש האנדאן, בודינג ושיג'יאג'ואנג ב-1 ביוני. ג'אנג דזוו-לין נסוג מבייג'ינג יומיים מאוחר יותרי, וצבאו של לי השתלט על העיר ועל טיינג'ין. לאחר נפילת ממשלת וואנג ג'ינגוויי בווהאן, וגירושם של כל היועצים הסובייטיים מהשטחים המוחזקים על ידי הקואומיטנאג, מונה לי לאחד מראשי המועצות הפוליטיות שהוקמו כדי לנהל את השטחים שבשליטת הלאומנים, שבסיסם היה בווהאן. בינואר 1929 התגלה קרע בין לי ובין צ׳אנג קאי צק, ולי עזב את ווהאן ויצא לשנחאי והוא פוטר מתפקידיו הממשלתיים, וגורש מהמפלגה לכל חייו.[6]

חזרה לגואנגשי

לאחר הקרע עם צ'יאנג קאי-שק חזר לי דזונגז'ן לגואנגשי והתמסר למינהל הפנימי של המחוז, בהצלחה מסוימת. בשנת 1929 הוא תמך במשטרו של השליט האזורי בשאנשי, יאן שיאן, בניסיון להקים ממשלה מרכזית חלופית שבסיסה בבייג'ינג. מהלך שהוביל ל״מלחמת המישורים המרכזיים״.[7] לי הוביל כוחות בניסיון לכבוש מחדש את הונאן, אבל הם הובסו על ידי צ'יאנג שאילץ את לי לסגת לגואנגשי.

בעקבות התבוסה של יאן במלחמת המישורים המרכזיים, התחבר לי עם צ'ן ג'יטנג להתכונן לקרב מכריע עם צ'יאנג קאי-שק. מלחמת אזרחים נוספת הייתה יכולה לפרוץ, אם יפן לא הייתה פולשת למנצ'וריה, שגרמה ללי ולצ'יאנג להפסיק את מעשי האיבה ביניהם ולהתאחד נגד האימפריה היפנית.

מלחמת סין–יפן השנייה

בשנת 1937 פרצה מלחמה בקנה מידה מלא בין יפן לסין, והחלה מלחמת סין–יפן השנייה (1937 - 1945). צ'יאנג קאי-שק ניסה לעשות שימוש בניסיונו הצבאי של לי על ידי קידומו כמנהל אזור המלחמה החמישי של הקואומיטאנג.[8] פעולתו הראשונה של לי נגד היפנים הגיעה ב-1938 בקרב טאייר-ג'ואנג, לאחר שהקומוניסט ז'ואו אנלאי (שסייע ללאומנים כחלק מהחזית המאוחדת), זיהה את לי כגנרל הלאומני המוכשר ביותר, והשתמש בהשפעתו כדי שהוא ימונה להיות המפקד הבכיר, למרות הסתייגויותיו של צ'יאנג בנוגע לנאמנותו של לי.[9]

לי זונרגן וציאנג קאי צ׳ק 1948

תחת פיקודו של לי קרב ההגנה של טאיירז'ואנג היה ניצחון גדול עבור הסינים. הם הרגו 20,000-30,000 חיילים יפנים ולכדו כמות גדולה של ציוד ונשק. הניצחון היה בזכות תכנון של לי ושימוש בטקטיקות מיוחדות, שבהם פותו היפנים להיכנס למלכודת ושם הושמדו. הקרב על טאייר-ג'ואנג היה אחד הניצחונות הסיניים הגדולים ביותר במלחמה נגד יפן, והוא הוכיח כי עם נשק טוב ומנהיגות נכונה, הצבאות הסיניים יכולים להחזיק את עצמם.[10] לי השתתף גם בקרבות רבים נוספים נגד היפנים, בשנים 1939 – 1940.

בשנים 1943 – 1945 מונה לי ראש מנהל המטה של צ׳אנג קאי שק. למעשה זאת הייתה פרישה בלתי רצויה מפיקוד פעיל לאחר הצלחותיו הקרביות הקודמות.[11]

מלחמת האזרחים הסינית

לאחר סיום המלחמה עם יפן, נתמנה לי לתפקיד מנהל מפקדת שדה פיפינג בשנים 1945–1947. זה היה תפקיד ללא כוח ממשי, והוא היה שולי מבחינת האירועים הצבאיים בחלק הראשון של מלחמת האזרחים הסינית.

ב -28 באפריל 1948 נבחר לי על ידי האספה הלאומית לתפקיד סגן נשיא. הבחירה הייתה חמישה ימים אחרי שצ'יאנג קאי-שק הפך לנשיא (צ'יאנג התנגד לתפקידו של לי, ותמך במועמדותו של סאן פו במקום). צ'יאנג התפטר בשנה שלאחר מכן, ב -21 בינואר 1949, בעקבות כמה ניצחונות קומוניסטיים סיניים גדולים בצפון סין, ולי הפך לנשיא בפועל למחרת.

לאחר התפטרותו של צ'יאנג מהנשיאות, עצר מאו דזה-דונג לרגע את ההתקפות על שטחי קוומינטנג, בניסיון לשאת ולתת על כניעתם. שמונה הנקודות שדרש כדי לשים קץ למלחמת האזרחים, היו:[12]

  • להעניש את כל פושעי המלחמה
  • לבטל את חוקת 1947 הבלתי חוקית
  • לבטל את המערכת המשפטית של הקואומיטאנג
  • לארגן מחדש את הצבאות הלאומיים
  • להחרים את כל ההון הממשלתי
  • רפורמה במערכת הקרקעות
  • לבטל את כל האמנות הבינלאומיות
  • להקים ממשלה קואליציונית דמוקרטית.

בהכירו כי הסכמה לנקודות אלו תמסור למעשה את השליטה על סין לידי הקומוניסטים, ניסה לי לנהל משא ומתן על תנאים מתונים יותר, שעשויים היו להביא לסיום מלחמת האזרחים. באפריל 1949, כאשר הקומוניסטים הכירו בכך שלי לא היה מוכן לקבל את התנאים שלהם, הם נתנו לו אולטימטום לחמישה ימים. כאשר סירב, חזרו הקומוניסטים למערכה.[13]

ניסיונותיו של לי לנהל משא ומתן עם הקומוניסטים פורשו על ידי אחדים בקואומיטנג כחולשה, והם הגדילו את המתיחות בין לי וצ'יאנג. לי ניסה לנהל משא ומתן עם הקומוניסטים על הסדר המבוסס על יישום מדיניות השלום הגדולה שלו:

  • שהצבא ישתלט על חבורות הפושעים הנילוות אליו.
  • להוציא פקודות פחות מחמירות
  • לחסל את יחידות הקומנדו האנטי קומוניסטיות
  • לשחרר אסירים פוליטיים
  • לאפשר חופש העיתונות
  • למנוע אכזריות יוצאת דופן בעונשים
  • לחסל מעצר של אזרחים ללא סיבה נאותה

ניסיונותיו של לי לבצע את מדיניותו הביאו להתנגדות מצד תומכיו של צ'יאנג. צ'יאנג התנגד במיוחד ללי, והעביר לטייוואן סכום כסף ענק של 200 מיליון דולר ארצות הברית בזהב השייכים לממשלה המרכזית. ציאנג עשה זאת אף על שידע שלי היה זקוק נואשות לכסף כדי לכסות את הוצאות הממשלה. כאשר הקומוניסטים כבשו את בירת נאנג'ינג הלאומנית באפריל 1949, סירב לי ללוות את השלטון המרכזי כשברח לגואנג-דונג, הביע את אי שביעות רצונו מצ'יאנג ופרש לגואנגשי.[14]

יאן שיאן, שנמלט לנאנקינג רק חודש לפני כן, התערב במהרה בסכסוך שבין לי לצ'יאנג, בניסיון לשכנעם ליישב את חילוקי הדעות במאמץ להתנגד לקומוניסטים. לבקשתו של צ'יאנג ביקר יאן את לי כדי לשכנע אותו לא לעזוב את החיים הציבוריים. יאן נשבר בדמעות תוך כדי דיבור על אובדן מחוז ביתו בשאנשי על ידי הקומוניסטים.

יאן הזהיר את לי שהרעיון הלאומנית נידון לאובדן, רק אם לי ילך לגואנגדונג. לי הסכים לחזור בתנאי שצ'יאנג ימסור את רוב הזהב והדולרים שבבעלותו, שהיו שייכים לממשלה המרכזית, וצ'יאנג יפסיק להתעלם מסמכותו של לי. לאחר שיאן העביר את הדרישות הללו וצ'יאנג הסכים לציית להן, לי יצא לגואנג-דונג.

בגואנג-דונג ניסה לי ליצור ממשלה חדשה המורכבת משני תומכי צ'יאנג וגם כאלה המתנגדים לצ'יאנג. בחירתו הראשונה של לי לראש הממשלה הייתה צ'ו צ'נג, חבר ותיק בקואומינטאנג, שגורש למעשה לגלות בשל התנגדותו החריפה לצ'יאנג. לאחר שהמחוקקים דחו את צ'ו, נאלץ לי לבחור את יאן שיאן במקום זאת. בשלב זה היה יאן ידוע היטב בהסתגלותו, וצ'יאנג בירך על מינויו.[14]

הסכסוך בין צ'יאנג לבין לי נמשך. אף כי הסכים לעשות זאת כתנאי מוקדם לשובו של לי, סירב צ'יאנג להיכנע ולא החזיר את האוצר ששלח לטאיוואן. מבלי לגבות בזהב או במטבע חוץ, הכסף שהונפק על ידי לי ירד במהירות מערכו עד שהפך כמעט חסר ערך.[15]

אף שלא היה בעל מעמד רשמי בממשלה, המשיך צ'יאנג לתת פקודות לצבא, וקצינים רבים המשיכו לציית לו ולא ללי. חוסר יכולתו של לי לתאם כוחות צבאיים של הקואומיטאנג, הובילה אותו להפעיל תוכנית הגנה שתכנן אותה כבר ב-1948. במקום לנסות להגן על כל דרום סין, הורה לי על למה שנותר מהצבאות הלאומניים לסגת לגואנגשי ולגואנגדונג, בתקווה שיוכל לרכז את כל כוחות ההגנה העומדים לרשותו בשטח קטן יותר. מטרת האסטרטגיה הייתה לשמור על דריסת רגל ביבשת סין בתקווה שארצות הברית תיאלץ בסופו של דבר להיכנס למלחמה בסין בצד הלאומני.[15]

לי זונרגן ומאו לאחר החזרה לסין, 1966

צ'יאנג התנגד לתוכנית ההגנה של לי, משום שהיא השאירה את רוב הכוחות שעדיין היו נאמנים לצ'יאנג תחת שליטתם של המתנגדים האחרים של צ'יאנג בממשלה המרכזית. כדי להתגבר על העקשנות של צ'יאנג החל לי לדחוק את תומכיו של צ'יאנג בשלטון המרכזי. יאן שיאן המשיך בניסיונו לעבוד עם שני הצדדים, ויצר את הרושם בקרב תומכי לי שהוא תומך של צ'יאנג, בעוד שתומכי צ'יאנג החלו להתרעם במרירות על נכונותו לעבוד עם לי. בגלל היריבות בין צ'יאנג ובין לי, צ'יאנג סירב לאפשר לחיילים הלאומניים הנאמנים לו לסייע בהגנה על גואנג-שי ועל גואנג-דונג, וכתוצאה מכך הכוחות הקומוניסטיים כבשו את גואנגדונג באוקטובר 1949.[16]

גלות

אחרי שנפלה גואנגדונג בידי הקומוניסטים, צ'יאנג העביר את הממשלה לצ'ונגצ'ינג, ואילו לי נכנע עם כוחותיו, וטס לניו יורק כדי לטפל במחלת התריסריון הכרונית בבית החולים של אוניברסיטת קולומביה. לי ביקר את נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, והוקיע את צ'יאנג כ"דיקטטור".[17]

קווי ההגנה של הקואומינטאנג המשיכו להתפרק. גנרל הו צ'ונג-אן התעלם מהוראותיו של לי, והגנרל המוסלמי מא הונגקוי הזדעזע מכך. מא הונגקוי שלח מברק ללי כדי להגיש את התפטרותו מכל העמדות שהחזיק, ונמלט לטייוואן, ובן דודו מא הונגבין לקח על עצמו את תפקידיו.[18]

בדצמבר 1949 נפלה גם צ'ונגצ'ינג, וצ'יאנג העביר את ממשלתו לטייפה, אך הוא לא הניח שוב את הנשיאות עד 1 במרץ 1950. בינואר 1952 ציווה צ'יאנג להדיח את לי בטענה של כישלון במילוי חובותיו והתנהגות בלתי חוקית.

חזרה ליבשת סין

לי דזונגז'ן נשאר בגלות עד 20 ביולי 1965, כאשר הוא חזר לסין הקומוניסטית בעידודו של ז'ואו אנלאי. שובו של לי לסין שימש מקור תעמולה חשוב של ממשלת סין לעידוד גולים אחרים לחזור לסין, ללא קשר לעבר הפוליטי שלהם. לי מת מסרטן התריסריון בבייג'ינג בגיל 78, בתקופה האפלה ביותר של המהפכה התרבותית.

חיים אישיים

במהלך הקריירה שלו רכש לי מוניטין של מיליטריסט נלהב אך עם תחושה של יושרה. בדומה למנהיגים סיניים רבים בשנות השלושים, לי היה מעריץ של הפאשיזם האירופי, וראה בה פתרון לבעיותיה של מדינה שסובלת ממחלוקות פנימיות וחולשה חיצונית. גישתו האתית הגיעה מתוך הקונפוציאניזם. אחרי נפילתו עם צ'יאנג קאי-שק ב־1929, לי ביטא את עצמו לעיתים קרובות במונחים של פטריוטיזם מתוסכל. לי היה מעריץ של ההיסטוריון הבריטי אדוארד גיבון ועבודתו ההיסטורית המונומנטלית, על האימפריה הרומית.[5]

לי זונרגן ואשתו השלישית, 1948

לי היה התחתן בגיל 20 בנישואים מסודרים, אבל הם נפרדו מיד לאחר מכן, ונולד להם בן אחד. בשנת 1924 לי נישא פעם שנייה, לגואו דיג'י שמתה מסרטן השד זמן קצר לאחר שחזרה עם לי לבייג'ינג. לי וגואו היה בן אחד. לי נישא מחדש, להו יוסונג, שהייתה צעירת ב-48 שנים ממנו, והייתה בתה של השחקנית הו די. הו שינתה את שמה לוונג שי לאחר מותו של לי, ונישאה בשנית.

אחיינו של לי דזונגז'ן אלן לי מנהל בית ספר קונג פו בניו יורק מאז 1967.[19] קבוצה של חרבות ופגיון של סמוראים מתקופת אדו שניתנה לדזונגז'ן כמתנת שביתת נשק ב ין אויבים שהם עכשיו חברים, של סישירו איטגקי או של רנסוקה איזוגאי הועברו לאלן לי כחלק מהמורשת המשפחתית.[20]

לי כתב את זכרונותיו של לי דזונגז'ן עם ההיסטוריון טונג טאקונג. זיכרונותיו של לי בולטים בביקורתם הנחרצת על צ'יאנג קאי-שק ועל הניתוח שלו את הסיבות לכישלונה האסטרטגי של יפן לכבוש את סין.

תיאור מפורט יותר של חייו של לי מתוארים בביוגרפיה שנכתבה על ידי קרוב משפחתו הרחוק של לי, נמגו צ'אי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לי דזונגז'ן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Bonavia, David. China's Warlords. New York: Oxford University Press. 1995,p.119-120
  2. ^ Bonavia, David. China's Warlords. New York: Oxford University Press. 1995, p.119
  3. ^ 1 2 Bonavia, David. China's Warlords. New York: Oxford University Press. 1995, p.120
  4. ^ Bonavia, David. China's Warlords. New York: Oxford University Press. 1995, p.121
  5. ^ 1 2 Bonavia, David. China's Warlords. New York: Oxford University Press. 1995, pp. 121-22
  6. ^ Bonavia, David. China's Warlords. New York: Oxford University Press. 1995, p. 124
  7. ^ Gillin, Donald G. "Portrait of a Warlord: Yen Hsi-shan in Shansi Province, 1911-1930." The Journal of Asian Studies. Vol. 19, No. 3, May, 1960
  8. ^ Bonavia, David. China's Warlords. New York: Oxford University Press. 1995, p.125
  9. ^ arnouin, Barbara and Yu Changgen. Zhou Enlai: A Political Life. Hong Kong: Chinese University of Hong Kong, 2006.p.71
  10. ^ Spence, Jonathan D. The Search for Modern China, W.W. Norton and Company. 1999.p.424
  11. ^ Bonavia, David. China's Warlords. New York: Oxford University Press. 1995,p. 126
  12. ^ Barnouin, Barbara and Yu Changgen. Zhou Enlai: A Political Life. Hong Kong: Chinese University of Hong Kong, 2006, p 171
  13. ^ Spence, Jonathan D. The Search for Modern China, W.W. Norton and Company. 1999.p. 486
  14. ^ 1 2 Gillin, Donald G. Warlord: Yen Hsi-shan in Shansi Province 1911-1949. Princeton, New Jersey: Princeton University Press. 1967.p. 289
  15. ^ 1 2 Gillin, Donald G. Warlord: Yen Hsi-shan in Shansi Province 1911-1949. Princeton, New Jersey: Princeton University Press. 1967.p. 290
  16. ^ Gillin, Donald G. Warlord: Yen Hsi-shan in Shansi Province 1911-1949. Princeton, New Jersey: Princeton University Press. 1967.,p. 291
  17. ^ "CHINA: Return of the Gimo". TIME Magazine. Monday, Mar. 13, 1950
  18. ^ Li Zongren, Li Tsung-jen, Tong Te-kong. The memoirs of Li Tsung-jen. Boulder, Colo.: Westview Press. 1979
  19. ^ "Grandmaster Alan Lee". kungfuwusu.com. Retrieved 29 March 2015.
  20. ^ Lee, Alan (2011). The Trip of a Lifetime. pp. 421–423

Read other articles:

Hadapi BerduaSingel oleh Tiara Andinidari album Tiara AndiniDirilis28 Mei 2021 (2021-05-28)FormatUnduhan digitalGenrePoppop dansaDurasi3:55LabelUniversal Music IndonesiaPenciptaLaleilmaninoProduserLaleilmaninoKronologi singel Tiara Andini Bahaya (2021) Hadapi Berdua (2021) Memilih Aku (2021) Daftar lagu Tiara Andini8 lagu Menjadi Dia Maafkan Aku #terlanjurmencinta Buktikan Merasa Indah Hadapi Berdua Gemintang Hatiku Janji Setia 365 Video musikHadapi Berdua di YouTube Hadapi Berdua a...

 

Ini adalah nama Melayu; nama Saifuddin merupakan patronimik, bukan nama keluarga, dan tokoh ini dipanggil menggunakan nama depannya, Nasrul Suhaimin. Bront PalaraeLahirNasrul Suhaimin bin Saifuddin[1]27 September 1978 (umur 45)Alor Setar, Kedah, MalaysiaNama lainBront PalaraePekerjaanAktorsutradaraTahun aktif2001-sekarangSuami/istriRozi Izma ​(m. 2013)​Anak1 Nasrul Suhaimin bin Saifuddin, yang dikenal sebagai Bront Palarae (lahir 27 Septembe...

 

A person enslaved or sentenced to row in a galley For the Isaac Asimov short story, see Galley Slave. Diorama of convicts on galley benches at the Museu Maritim, Barcelona Part of a series onSlavery Contemporary Child labour Child soldiers Conscription Debt Forced marriage Bride buying Child marriage Wife selling Forced prostitution Human trafficking Peonage Penal labour Contemporary Africa 21st-century jihadism Sexual slavery Wage slavery Historical Antiquity Egypt Babylonia Greece Rome Medi...

Internal framework of the body This article needs more reliable medical references for verification or relies too heavily on primary sources. Please review the contents of the article and add the appropriate references if you can. Unsourced or poorly sourced material may be challenged and removed. Find sources: Muscular system – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (October 2016) Muscular systemThe human muscles, seen from the front, 19th centur...

 

Chronologie de la France ◄◄ 1599 1600 1601 1602 1603 1604 1605 1606 1607 ►► Chronologies Gravure publiée en 1610 représentant la pendule offerte à la reine Marie de Médicis lors de la visite des souverains à Metz, représentant le dieux Éros sur un char tiré par deux cerfs.Données clés 1600 1601 1602  1603  1604 1605 1606Décennies :1570 1580 1590  1600  1610 1620 1630Siècles :XVe XVIe  XVIIe  XVIIIe XIXeMillénaires :-Ier Ier &#...

 

For the anime television series loosely based on the second installment of the series, see Street Fighter II V. 2016 video gameStreet Fighter VBox artwork for the original home console release, depicting RyuDeveloper(s)CapcomDimpsTaito (Arcade)Publisher(s)CapcomTaito (Arcade)Director(s)Takayuki NakayamaProducer(s)Koichi Sugiyama[1]Artist(s)Toshiyuki KameiComposer(s)Masahiro AokiHideyuki FukasawaKeiki KobayashiTakatsugu WakabayashiZac ZingerSteven McNairSeriesStreet FighterEngineUnreal...

2020 single by Alicia KeysGood JobSingle by Alicia Keysfrom the album Alicia ReleasedApril 23, 2020 (2020-04-23)Length3:50LabelRCASongwriter(s)KeysTerius NashKasseem DeanAvery ChamblissProducer(s)KeysAlicia Keys singles chronology Underdog (2020) Good Job (2020) Perfect Way to Die (2020) Good Job is a song by American singer and songwriter Alicia Keys. It was written by Keys, The-Dream, Swizz Beatz and Avery Chambliss and produced by Keys. The song was released through RCA Reco...

 

Drs. H.Sadewo Tri Lastiono Wakil Bupati Banyumas ke-4Masa jabatan24 September 2018 – 24 September 2023PresidenJoko WidodoGubernurGanjar PranowoBupatiAchmad HuseinPendahuluBudhi SetiawanPenggantiPetahana Informasi pribadiLahir21 April 1966 (umur 58)Purwokerto, Jawa Tengah, IndonesiaKebangsaanIndonesiaPartai politikPDI-PSuami/istriNuraeni Tri HaryantiAnak2Alma materUniversitas Gadjah Mada Universitas Muhammadiyah PurwokertoPekerjaanPengusaha, PolitikusSitus webhttps://sadewo...

 

Australian national holiday For the film, see Australia Day (film). Australia DaySydney Harbour on Australia Day, 2014Also calledAnniversary DayFoundation DaySurvival DayInvasion DayObserved byAustralian citizens, residents and expatriatesTypeNationalSignificanceDate of the landing of the First Fleet on Sydney Cove in 1788ObservancesFamily gatherings, fireworks, picnics and barbecues, parades, citizenship ceremonies, Australia Day honours, Australian of the Year presentation, many other ...

この記事は検証可能な参考文献や出典が全く示されていないか、不十分です。出典を追加して記事の信頼性向上にご協力ください。(このテンプレートの使い方)出典検索?: コルク – ニュース · 書籍 · スカラー · CiNii · J-STAGE · NDL · dlib.jp · ジャパンサーチ · TWL(2017年4月) コルクを打ち抜いて作った瓶の栓 コルク(木栓、...

 

  提示:此条目页的主题不是沙菲宜阿都拉。 这是马来族人名,“阿达”是父名,不是姓氏,提及此人时应以其自身的名“莫哈末·沙菲益”为主。 尊敬的拿督斯里哈芝沙菲益阿达Mohd Shafie bin Hj. Apdal国会议员、州议员马来西亚国会下议院仙本那现任就任日期1995年4月26日前任山卡兰丹戴(馬來語:Sakaran Dandai)(国阵巫统)多数票12,218(1995)13,325(1999)13,319(2004)17,...

 

此条目序言章节没有充分总结全文内容要点。 (2019年3月21日)请考虑扩充序言,清晰概述条目所有重點。请在条目的讨论页讨论此问题。 哈萨克斯坦總統哈薩克總統旗現任Қасым-Жомарт Кемелұлы Тоқаев卡瑟姆若马尔特·托卡耶夫自2019年3月20日在任任期7年首任努尔苏丹·纳扎尔巴耶夫设立1990年4月24日(哈薩克蘇維埃社會主義共和國總統) 哈萨克斯坦 哈萨克斯坦政府...

Salah satu contoh okarina. Okarina adalah alat musik tiup kuno yang merupakan sejenis seruling tabung.[1] Okarina merupakan salah satu alat musik tertua, dan diyakini telah ada sejak zaman batu atau sekitar 12.000 tahun lalu.[1][2] Okarina ditemukan di berbagai kebudayaan dengan variasi yang beragam, terutama di Afrika, China, dan Meksiko.[1] Okarina tradisional berbentuk bulat seperti telur dengan beberapa lubang dan memiliki saluran kecil untuk ditiup.[1&...

 

Governor of MorelosIncumbentCuauhtémoc Blancosince October 1, 2018Term lengthSix years, non-renewable.Inaugural holderPedro BarandaFormation1869 The governor of Morelos, which was created with the state of Mexico in 1869. (Morelos was a Federal Territory from June 17, 1914, to February 5, 1917.)[1] Name Party Term Cuauhtémoc Blanco[2] MRN[3][a] Constitutional (2018–2024) Graco Ramírez[4] PRD Constitutional (2012–2018) Marco Antonio Adame Cas...

 

Hans Hürlimann Presiden Konfederasi Swiss Ke-131Masa jabatan1 Januari 1979 – 31 Desember 1979PendahuluWilli RitschardPenggantiGeorges-André ChevallazAnggota Dewan Federal SwissMasa jabatan5 Desember 1973 – 31 Desember 1982Pendahulu-Pengganti- Informasi pribadiLahir(1918-04-06)6 April 1918Meninggal22 Februari 1994(1994-02-22) (umur 75)KebangsaanSwissSunting kotak info • L • B Hans Hürlimann (6 April 1918 - 22 Februari 1994) adalah politikus Swiss dan...

British analytic philosopher Margaret MacDonaldBorn(1903-04-09)9 April 1903London, EnglandDied7 January 1956(1956-01-07) (aged 52)London, England Margaret MacDonald (9 April 1903[1] – 7 January 1956) was a British analytic philosopher. She worked in the areas of philosophy of language, political philosophy and aesthetics. Life and education Margaret MacDonald was born in London and abandoned as a child.[2][3] She was educated at University College London and was...

 

Type of corporation in countries that mostly employ civil law Société Anonyme redirects here. For the art organisation, see Société Anonyme (art). This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: S.A. corporation – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (December 2009) (Learn how and when to rem...

 

See also: Standard Missile Extended range surface-to-air missile with anti-ship capability RIM-67 Standard ER TypeExtended range surface-to-air missile with anti-ship capabilityPlace of originUnited StatesService historyIn service1981–present (RIM-67B), 1999–present (RIM-156A)Production historyManufacturerRaytheon Missiles & DefenseUnit cost$409,000SpecificationsMass2,980 lb (1,350 kg)SM-2ER Block IV: 3,225 lb (1,463 kg)Length26.2 ft (8.0&#...

Shu Kawai (河合 秀code: ja is deprecated , Kawai Shū, lahir 22 Desember 1971) adalah seorang aktor asal Jepang. Dia mulai berkarier di dunia film sejak tahun 1992, dan dia dikenal dengan peran-perannya dalam serial tokusatsu dan drama: sebagai Seikai / Ninja Yellow dalam serial Super Sentai Ninja Sentai Kakuranger. Filmografi Drama televisi Aitoiu Na no Moto ni (Fuji TV, 1992) Chotto iimono Ninja Sentai Kakuranger (TV Asahi, 1994 - 1995) - Seikai / Ninja Yellow Voicelugger (episode 7) (TV...

 

يفتقر محتوى هذه المقالة إلى الاستشهاد بمصادر. فضلاً، ساهم في تطوير هذه المقالة من خلال إضافة مصادر موثوق بها. أي معلومات غير موثقة يمكن التشكيك بها وإزالتها. (ديسمبر 2018) معركة جلولاء جزء من الفتح الإسلامي لفارس  معلومات عامة التاريخ 16 هـ / أبريل 637م الموقع جلولاء، العرا...