ללורנצו קרבה משפחתית לג'אנלואיג'י בופון. לורנצו הוא בן דודו של סבו של ג'אנלואיג'י.
קריירת משחק
בופון החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער של פורטוגרוארו, ועלה לקבוצת הבוגרים של המועדון בעונת 1948/1949.
לאחר עונה אחת עם פורטוגרוארו בליגות הנמוכות, עבר בופון לקבוצת הפאר מילאן. עד מהרה תפס את המקום בין הקורות של מילאן, וכבר בעונת הבכורה שלו במועדון רשם 19 הופעות ליגה. עונה אחר כך, בעונת 1950/1951, כבר היה לשוער הראשון הקבוע של הקבוצה וזכה עמה לראשונה באליפות איטליה. באותה עונה זכו מילאן ובופון גם בגביע הלטיני, לאחר ניצחון בגמר על ליל.
בופון היה משחקניה האיטלקים המובילים של מילאן בשנות ה-50, שזכתה להצלחה רבה וזכורה גם בזכות שלישיית גרה-נו-לי ששיחקה אז במועדון. בופון ומילאן זכו במהלך שנים אלו בארבע אליפויות איטליה ופעמיים בגביע הלטיני, וזכו להצלחה גם בגביע אירופה לאלופות. הם העפילו לחצי גמר המפעל בעונת הבכורה שלו, עונת 1955/1956, שם נעצרו על ידי ריאל מדריד, ובעונת 1957/1958 העפילו עד לגמר המפעל. בופון פתח בשערה של מילאן לאורך כל משחקי הטורניר באותה עונה, אך החמיץ את משחק הגמר בו נוצחה מילאן 3:2 בהארכה על ידי ריאל מדריד.
בסך הכול רשם בופון 275 הופעות ליגה במהלך עשר עונות במילאן, והוא זכור כאחד מגדולי שועריה בכל הזמנים.
לאחר שנפרד ממילאן עם זכייה באליפות, עבר בופון במהלך עונת 1959/1960 לגנואה. הוא לא נותר במועדון זמן רב, ושיחק בו רק שלושה חודשים, בהם רשם 20 משחקי ליגה. בסיום העונה, נשרה הקבוצה מהמקום האחרון בליגה לסרייה ב'.
בעונת 1960/1961, לאחר הקדנציה הקצרה בשערה של גנואה, חזר בופון למילאנו אך הפעם ליריבתה העירונית של מילאן, אינטר מילאנו. בופון שיחק בקבוצה במשך שלוש עונות תחת המאמן הלניו הררה, ורשם 79 הופעות ליגה במדי הקבוצה. לאחר שתי עונות בהן היה השוער הראשון של המועדון, החמיץ בופון משחקים רבים בעונת 1962/1963 בעקבות פציעות שרירים חוזרות. עם זאת, לבופון חלק משמעותי בזכייתה של אינטר באליפות באותה עונה, לאחר שערך 20 הופעות במדי הקבוצה בליגה. הייתה זו האליפות החמישית של בופון בקריירה.
לקראת עונת 1963/1964 עבר בופון לפיורנטינה כחלק מעסקת חליפין בין המועדונים, במהלכה עשה השוער ג'וליאנו סארטי את הדרך ההפוכה. בפיורנטינה בופון כמעט ולא שיחק, ושימש שוער מחליף בלבד לאנריקו אלברטוסי. בופון רשם הופעת ליגה בודדת במדי פיורנטינה, במחזור האחרון של העונה.
בסיום העונה עבר בופון לעונת פרישה במדי איווריאה מהליגה השלישית, במדיה רשם 11 הופעות. בסיום העונה פרש בופון ממשחק פעיל בגיל 36.
בופון נשאר בעולם הכדורגל גם לאחר הפרישה, כששימש כמגלה כישרונות צעירים עבור מילאן.
נבחרת איטליה
על אף שהיה מהשוערים הבולטים של איטליה, ואף זומן לשחק במדי נבחרת "שאר אירופה" במשחק ידידות מול בריטניה ב-1954, לא זכה בופון להופעות בינלאומיות עד ל-9 בנובמבר1958, אז ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק ידידות מול צרפת.
המשחקים הרשמיים הראשונים של בופון התקיימו במסגרת מוקדמות מונדיאל 1962. איטליה שיחקה רק פעמיים בטורניר, בשיטת בית-חוץ מול ישראל. בופון עמד בשערה של הנבחרת בשני המשחקים, בהם גברה איטליה על ישראל 4:2 בחוץ ו-6:0 בבית.
בופון זומן כקפטן הנבחרת לטורניר מונדיאל 1962 בצ'ילה על ידי צמד המאמנים, ג'ובאני פרארי ופאולו מאצה. הוא רשם שתי הופעות בשלב הבתים של הטורניר, ובשתיהן שמר על רשת נקייה – במשחק הראשון מול גרמניה המערבית (0:0) ובמשחק השלישי מול שווייץ (3:0 לאיטליה), שהיה למשחקו האחרון בנבחרת. בופון החמיץ רק משחק אחד בשלב הבתים, המשחק השני בו נוצחה איטליה באופן מעורר מחלוקת 2:0 על ידי צ'ילה המארחת, במשחק שזכה לכינוי "הקרב על סנטיאגו". איטליה סיימה את דרכה בטורניר לאחר שלב הבתים.
בופון סיים את דרכו הבינלאומית לאחר טורניר המונדיאל, כשלזכותו 15 הופעות במדי נבחרת איטליה.
