בתחרויות האתלטיקה של המכביה השישית שנערכו בספטמבר 1961 זכתה לוצוף בשתי מדליות, כסף וארד. מדליית כסף, בריצת 100 מטר בתוצאה של 12.3 שניות, אחרי דבורה טרנר מבריטניה (12.1 שניות) ולפני מדלין ברגמן מאוסטרליה (12.4 שניות) ומדליית ארד בריצת 200 מטר בתוצאה של 25.9 שניות, אחרי מדלין ברגמן שקבעה שיא מכביה חדש של 25.1 שניות ודבורה טרנר (25.9 שניות).
בתחרויות האתלטיקה של המכביה השביעית שנערכו באוגוסט 1965 זכתה לוצוף ב-3 מדליות זהב, בריצת 100 מטר בשיא מכביה חדש של 11.9 שניות, לפני מרים סידרנסקי (12.2 שניות) וחנה סמוך (12.5 שניות), שתיהן מישראל בריצת 200 מטר בשיא מכביה חדש של 25.0 שניות, לפני מרים סידרנסקי (25.5 שניות) וגיסון מאוסטרליה (26.9 שניות) וברצת 400 מטר בשיא יסוד חדש של 59.4 שניות, לפני חנה צדיק מישראל (1:00.1 דקות) ובאומן מבריטניה (1:00.4 שניות).
על אף שניבחרה למשלחת האמריקאית למכביה השמינית היא לא השתתפה בה מאחר שהייתה בהריון.
לוצוף חזרה להשתתף בתחרויות האתלטיקה של המכביה התשיעית שנערכו ביולי 1973 הפעם כנציגת ארצות הברית וזכתה בשתי מדליות, כסף וארד. מדליית כסף, בריצת 200 מטר בתוצאה של 26.03 שניות, אחרי אלה קציר מישראל (25.77 שניות) ולפני ג'נין קפלן מרודזיה (26.51 שניות) ומדליית ארד, בריצת 100 מטר בתוצאה של 12.59 שניות, אחרי אסתר שחמורוב שקבעה שיא מכביה חדש של 11.75 שניות ואלה קציר (12.26 שניות), שתיהן מישראל.[1]
חייה האישיים
במכביה הכירה לוצוף את השחיין האמריקאי ריצ'רד אברמסון. שלוש שנים לאחר מכן היא נישאה לו ביוהנסבורג. בעקבות נישואיה עזבה את משפחתה בדרום אפריקה ועברה להתגורר בארצות הברית. אברמסון היה נשיא מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון.
ב-1 באוקטובר2010 יצא לאור ספרה האוטוביוגרפי - My Race: A Jewish Girl Growing Up Under Apartheid in South Africa[2]
