לוקיוס סיקיניוס ולוטוס (בלטינית: Lucius Sicinius Vellutus) היה מנהיג פלבאי בולט בתקופת הרפובליקה הרומית.
בשנים 494 ו-493 לפנה"ס, כאשר רומא געשה בשל תסיסה עממית עזה כנגד המעמד הפטריקי השלט, הוביל סיקיניוס את המחנה הניצי שתמך בעזיבה המונית של הפלבאים את רומא לטובת המונס סאקר ("ההר הקדוש"), גבעה שנמצאה בסמוך לעיר. הפלבאים שמעו בעצתו, ועזבו את העיר בהמוניהם. לבסוף הושגה פשרת פיוס בין הפלבאים לפטריקים, שכללה בין היתר את ייסוד משרת טריבון הפלבאים. סיקיניוס נבחר להיות אחד מהטריבונים הראשונים, וכיהן בתפקיד בשנת 493 לפנה"ס[1].
ההצלחה לה זכו הפלבאים הודות לתוכנית ההפרדות שהגה סיקיניוס הפכה לתקדים שהיווה השראה לארבע מחאות פלבאיות עממיות מאוחר יותר בהיסטוריה של הרפובליקה המכונות "ההפרדויות הפלבאיות". תקופה זו של סכסוך חברתי במהלך ההיסטוריה המוקדמת של הרפובליקה הרומית מכונה בדרך כלל "קונפליקט המעמדות".
סיקיניוס אף מופיע כדמות במחזה קוריולנוס של שייקספיר, העוסק באירועי שנת 493 לפנה"ס.
הערות שוליים
