לוח קוקוס נוצר לפני כ-23 מיליון שנה כאשר לוח פארלון העתיק (שאינו קיים כבר) נשבר לשני חלקים: ללוח קוקוס וללוח נסקה. גם לוח קוקוס נשבר לשני חלקים כאשר המיקרו לוח ריברה (אנ') נפרד ממנו.
הגבולות בין לוח קוקוס ללוחות השכנים לו, קובעים, בין השאר, את הרמה הסייסמית של הלוח, והסיכון לרעידות אדמה הרסניות מתנועתו היחסית. הגבולות הדרומי והמערבי, הם גבולות עם לוחות בעלי קרום אוקייני גם כן, ועל כן גובל ביניהם רכס מרכז אוקייני. לאורך הרכס/גבול מתקיים תהליך מתיחה שמתבטא ברעידות אדמה קטנות בלבד, אגב יצירת קרום אוקיאני חדש. הגבול מצפון וצְפון-מזרח הוא עם הלוח הצפון אמריקאי, בעל הקרום היבשתי, והגבול ממזרח הוא עם הלוח הקריבי שגם הוא בעל קרום יבשתי. בשני מקרים אלה, לוח קוקוס מתנגש בהם, ומתקיים שם תהליך הפחתה אגרסיבי, בו לוח קוקוס הצפוף יותר, צונח אל מתחת ללוחות היבשתיים הללו, אגב יצירת רעידות אדמה הרסניות[2]. לדוגמה: רעידת האדמה ההרסנית של מקסיקו סיטי (1985) והרעידה ההרסנית בציפאס (2017) הן תוצאה של ההתנגשות בין לוח קוקוס ללוח הצפון אמריקאי; רעידות האדמה ההרסניות של אל סלוודור בינואר (אנ') ופברואר (אנ') 2001 הן תוצאה של ההתנגשות בין לוח קוקוס ללוח הקריבי.