לודוביקו פרארי (באיטלקית: Lodovico Ferrari; 2 בפברואר 1522 – 5 באוקטובר 1565) היה מתמטיקאי איטלקי, הראשון שמצא פתרון כללי למשוואות ממעלה רביעית.
קורות חייו
אביו של לודוביקו, אלכסנדר פרארי, מת כשהיה בנו צעיר. עם מות אביו עבר לודוביקו לגור עם דודו, וינסנט פרארי. בנו של וינסנט פרארי, לוקה פרארי, מצא עבודה אצל המתמטיקאי ג'ירולמו קרדאנו, שם עבד כמשרת. לאחר זמן מה החליט לוקה שהעבודה איננה לטעמו ועזב את ביתו של קרדאנו במפתיע. לאחר שקרדאנו פנה אל אביו של משרתו לשעבר, שלח וינסנט פרארי את בן חסותו, לודוביקו פרארי בן ה-14, לעבוד אצל קרדאנו כמשרת.
כשהבין קרדאנו שמשרתו החדש יודע קרוא וכתוב, החליט להעסיקו כמזכירו האישי במקום כמשרתו. בתפקידו החדש הפגין פרארי את כישרונו הרב וכך החליט קרדאנו ללמדו מתמטיקה, בתמורה לעזרה מצידו של פרארי בעבודה על כתבי-היד שלו. כבר בגיל 18 החל ללמד מתמטיקה. קרדאנו התפטר מעבודתו בבית הספר על שם פיאטי בשנת 1541, וכך ירש פרארי בן עשרים את תפקידו כמרצה לגאומטריה.
פתרון המשוואה ממעלה רביעית
ערך מורחב – היסטוריה של פתרון המשוואות ממעלה שלישית ורביעית
ניקולו טרטליה נודע עקב הצלחתו בפתרון משוואה ממעלה שלישית וזכה לפרסום לאחר שניצח בעזרת ידע זה בתחרות פתירת משוואות, אך לא היה הראשון שעשה זאת, כי הבעיה נפתרה כבר בעבר על ידי שיפיונה דל פרו מבלי שהדבר יפורסם. על פתרון המשוואה עמלו באותם ימים גם קרדאנו ופרארי. קרדאנו הצליח לשכנע את טרטליה לגלות לו את הפתרון שמצא, ובעזרתו הצליחו הוא ופרארי תלמידו להכליל את פתרונו של קרדאנו לצורה כללית יותר. בעזרת פתרון זה הצליח פרארי להגיע לפתרון מלא של משוואה ממעלה רביעית. את פתרונן של שתי משוואות אלו, ממעלה שלישית ורביעית, פרסם קרדאנו בספרו "האומנות הגדולה".
בזמנו, כשגילה טרטליה את שיטת הפתרון שלו לקרדאנו, התנה את גילויה בכך שהפתרון לא יפורסם לפני שטרטליה יפרסמו בעצמו, כך שלטרטליה תשמר זכות הראשונים על הפרסום. למרות זאת, קרדאנו פרסם את ספרו לאור הגילוי שדל פרו קדם לטרטליה בגילוי הפתרון, כך שלכאורה אין לטרטליה זכויות ראשונים עליו. הפרסום הכעיס את טרטליה שטען שהפרסום נוגד את ההסכם שלו עם קרדאנו וכך החל סכסוך אישי בין טרטליה לקרדאנו ופרארי שהסתיים בתחרות משוואות שבה הסכימו טרטליה ופרארי להתחרות זה מול זה. בתחרות ניצח פרארי ששיכלל השיטות להתרת משוואות.
מותו
הצלחתו בתחרות זימנה לפרארי הצעות עבודה רבות ששכר נאה לצידן, ביניהן אפילו הצעה מהקיסר עצמו, שהציע את פרארי כמורה פרטי לבנו. פרארי עבד לבסוף כשמאי מס עבור מושל מילאנו ולאחר מכן עבור הכנסייה. לבסוף חזר לעירו בולוניה, ובשנת 1565 התמנה למשרת פרופסור באוניברסיטת בולוניה. לודוביקו פרארי גר עם אחותו ומת במפתיע עוד באותה השנה. השמועות טענו כי ככל הנראה נרצח בהרעלת ארסן על ידי אחותו, שרצתה לרשת את ההון הרב שצבר מאז התחרות בה ניצח את טרטליה. לטענתו של קרדאנו, אחותו אף לא התאבלה על מותו. אחותו ירשה את כספו הרב ונישאה שבועיים לאחר מכן. במסגרת הנישואין הועבר הרכוש הרב שצברה לידיו של בעלה שעזב אותה במהרה[דרוש מקור], למות חסרת כל.
קישורים חיצוניים
