ב-1694 הוא מונה למושל פלנדריה הצרפתית והעיירה ליל. כשפיקד על נאמור ב-1695 הוא היה נתון למצור קשה, ונכנע רק לאחר שרוב אנשיו נהרגו. הוא היה אחד מהנציגים הצרפתיים בוועידות שהסתיימו בשלום רייסווייק.
לואי ה-14 גמל לבופלר על הגנת ליל כאילו זכה שם בניצחון, בין השאר כיוון שגרם ליריביו להתיר לו להכתיב את תנאי הכניעה. ב-1708 הוא הפך לחלק מהאצולה של צרפת. ב-1709 הייתה צרפת תחת איום גדול מאוד, ובופלר הציע לשרת תחת תלמידו לשעבר קלוד-לואי-הקטור דה וילאר, והיה ביחד איתו בקרב מלפלקה שנערך ב-11 בספטמבר. בקרב זה הוא הפגין את שיא כישוריו, ולאחר פציעתו של וילאר פיקד על נסיגת צבא צרפת ללא איבוד של תותחים או אסירים. הוא מת בפונטנבלו ב-22 באוגוסט 1711.