לב קוֹגַן (ברוסית: Лев Коган; 6 ביוני 1927 - 7 ביוני 2007) היה פסנתרן ומלחין יהודי-סובייטי ובהמשך ישראלי.
חייו
קוגן נולד בבאקו שבברית המועצות. בשנים 1946–1952 למד בקונסרבטוריון הלאומי של מוסקבה נגינה בפסנתר וקומפוזיציה אצל המלחין אראם חאצ'טוריאן.
הוא הקדיש זמן רב למחקר, יצירה ונגינה של מוזיקה יהודית. הוא זכה בתואר "אמן הכבוד" מממשלת ברית המועצות.
לב קוגן עלה לישראל בנובמבר 1972. לאחר שעלה הוטל בברית המועצות חרם על יצירותיו.
קוגן היה נשוי לשחקנית התיאטרון אתל (לבית קובנסקי) (רו'), אב לשתיים: מרינה צנציפר ולינה זמלמן, וסב לאיתי וערן צנציפר, דייוויד ומייקל זמלמן.
נפטר בתל אביב ב-2007, בגיל 80. נקבר בבית העלמין הדרום בחולון.
יצירתו
לב קוגן הלחין בעיקר לבלט, מחזות, אופרות, סרטים וטלוויזיה. כמו כן הלחין כ-250 יצירות המאופיינות בגוון ישראלי ויהודי.
קוגן שימש שנים רבות כמורה לתאוריה וקומפוזיציה בקונסרבטוריון קריית אונו ובקונסרבטוריון העירוני פתח תקווה, עד פרישתו. בקונסרבטוריון בפתח תקווה הוא היה גם מלחין הבית.
בין יצירותיו המפורסמות: "תפילה" לקרן יער ותזמורת כלי קשת, "רפסודיה חסידית" לקרן יער ותזמורת, קונצ'רטו לחצוצרה, "ואלס" בסגנון ניגון, "פנטזיה על נושאים מכנר על הגג", קפריצ'יו חסידי, תפילת שבת, ניגון לשבת, פרליך וחבד.
קישורים חיצוניים
.svg){kind=logo}
