קיבל פרס מאוניברסיטת סטנפורד על תרומה ייחודית לחינוך הסטודנטים לתואר ראשון בשנת 2007. הפרס הוענק לו בגין הוראה מלאת השראה ומחויבות תוך יצירת קשר בין מכון הובר לקהילת הסטודנטים, על הדוגמה שהוא נותן כחוקר ואינטלקטואל ציבורי החולק את תשוקתו לדמוקרטיזציה וגם על טיפוח דיאלוג בין תלמידים יהודים למוסלמים[4]
במרץ 2015 פעל יחד עם שלושה מרצים בכירים נוספים באוניברסיטת סטנפורד לפרסום הצהרה עליה חתמו 135 מרצים בכירים באוניברסיטה שקראה להנהלת האוניברסיטה שלא לאמץ צעדים של חרם כלכלי על ישראל וזאת בתגובה להצבעה שנערכה קודם לכן בסנאט הסטודנטים, שם הוחלט לקרוא להנהלת האוניברסיטה להימנע מהשקעות בחברות ש"לוקחות חלק בכיבוש הישראלי".[5][6]
דעותיו על הדמוקרטיה
למרות עליית הדמוקרטיה ברחבי העולם עד שנות ה-90, דיימונד מאמין שהדמוקרטיה חייבת להשתפר במקום שבו היא כבר קיימת לפני שתוכל להתפשט למדינות אחרות.[7] הוא מאמין שעל מדינה דמוקרטית להיות אחראית לממשל תקין ושללא שיפורים משמעותיים בממשל, הצמיחה הכלכלית לא תהיה בת קיימא. כפי שקבע דיימונד בספרו, "רוח הדמוקרטיה: המאבק לבניית חברות חופשיות ברחבי העולם", כדי שמבנים דמוקרטיים יהיו עמידים - עליהם להיות קשובים לקולות האזרחים, לפעול למעורבותם, לקבל בסובלנות הפגנות, להגן על חירות האזרחים ולהגיב לצרכיהם.[8]
דיימונד כתב וערך מאמרים רבים על צמיחת הדמוקרטיה והשפל הנוכחי שלה ברמה בינלאומית. במאמרו "The Democratic Rollback: The Resurgence of the Predatory State", קובע דיימונד כי אחת הסיבות העיקריות לשפל זה היא גל של מדינות דמוקרטיות צעירות שמשתמשות בבחירות מבוימות, בהפחדה אינטנסיבית של מפלגות פוליטיות מתנגדות ובהרחבה בלתי פוסקת בכוח הביצוע. מה שמחמיר את המצב הוא שרבות מהמדינות הללו עדיין מתקבלות כדמוקרטיות על ידי מדינות המערב. הוא מביא כדוגמה את ולדימיר פוטין ברוסיה ואת הוגו צ'אבס בוונצואלה. בשל צמיחתן של דמוקרטיות למחצה מושחתות אלו, שדיימונד מכנה אותן אוטוקרטיות אלקטורליות, חלה ירידה עולמית באמון בדמוקרטיה, במיוחד במדינות מתפתחות.
במאמרו "Elections Without Democracy Thinking about hybrid regimes" שפורסם ב-2002 ב-Journal of democracy הוא עוסק בשאלה שהייתה בעבר פשוטה יותר ונעשתה קשה יותר לתשובה של סיווג איזה משטר הוא דמוקרטיה ואיזה הוא לא והקושי לסווג משטרים מעורפלים. הוא מסווג במאמר משטרים בעולם נכון לסוף 2001 לפי חלוקה לקטגוריות של דמוקרטיה ליברלית, דמוקרטיה אלקטורלית, משטרים מעורפלים ולמשטרים סמכותיים מסוג תחרותי, הגמוני אלקטורלי וסגור פוליטית. ישראל מסווגת במאמר זה תחת קטגוריה של דמוקרטיה ליברלית.[9]
בשונה ממדענים פוליטיים אחרים, דיימונד אינו רואה בפיתוח כלכלי, או בהיעדרו, כגורם עיקרי בשקיעת הדמוקרטיה. דיימונד קובע כי היעילות של הממשלה היא הבעיה הראשית. אם הממשלה לא יכולה לספק שדה משחק כלכלי ופוליטי בטוח ושווה, אז כל מאמץ לקידום הפיתוח הכלכלי יהיה חסר תועלת. דיימונד מביא את נשיא קניהמוואי קיבאקי כדוגמה. קיבאקי הביא את קניה לרמה גבוהה של צמיחה כלכלית אך נכשל בהתמודדות עם השחיתות המסיבית, שהובילה לטענות על הונאה בבחירות שלו לנשיאות ב-2007, אשר בתורן התפוצצו לאלימות.[10]
דיימונד מאמין שאם לא יהיה שיפור בממשל במדינות דמוקרטיות, אנשים יפנו לחלופות אוטוריטריות. זה יוביל למדינות טורפות. מדינות טורפות מייצרות חברות דורסניות: אנשים לא יזכו לעושר ואיכות חיים טובה יותר בדרכים המועילות למדינה כולה, אלא יתעשרו על ידי ניצול כוח ופריבילגיה, על ידי גניבה מהמדינה והפחתה בכוחו של החוק. הדרך למנוע מדינה דורסנית, היא להקים מוסדות שיכוננו שליטה וסדר.[7]
כדי לחדש ולשמור על קיום הדמוקרטיה ברחבי העולם, ארצות הברית ומדינות מפותחות אחרות חייבות למלא את תפקידן. ארצות הברית צריכה להעדיף סיוע כספי למדינות שמשתמשות בכסף כדי להמשיך ולפתח את הממשל שלהן.[11] סלקטיביות זו מוגדרת בחשבון אתגר המילניום (שהוא חלק ממדיניות החוץ של בוש). על פי מדיניות זו, מדינה תקבל סיוע שמותנה ב"האם השלטון פועל באופן צודק, האם השלטון משקיע בשירותי בריאות וחינוך בסיסיים, ואם הוא מקדם חופש כלכלי". הדבר שחשוב לזכור הוא שקידום הדמוקרטיה כרוך בהשקעת זמן ומאמץ.
ב 2021, הגדיר דיימונד את מדיניותו של פוטין באופן הבא: "פוטין מבקש להפוך את קריאתו המפורסמת של וודרו וילסון לצאת למלחמה, ובמקום זאת 'לעשות את העולם בטוח למשטרים אוטוקרטיים'... הוא מספיק חכם כדי לדעת שלא יוכל לערער משטרים בכל מקום, אבל הוא יחתור תחתם, ישחית ויזרע בלבול כמה שיוכל". זאת בניגוד למדיניות החוץ של ביידן כפי שהוצגה בקמפיין הבחירות ב-2020, שהציגה מטרה להחיות מחדש את המחויבות הלאומית של ארצות הברית לקידום זכויות האדם והדמוקרטיה ברחבי העולם.[12]
^ 12לארי דיימונד, Essential Readings in Comparative Politics: The Democratic Rollback: The Resurgence of the Predatory State, ניו יורק: Norton & Company, 2004
^לארי דיימונד, The Spirit of Democracy: The Struggle to Build Free Societies Throughout the World., ניו יורק: Henry Holt and Company, LLC., 2008
