לאסלו ודנאי[1] (במקור וולף, בהונגרית: Vadnay László; בודפשט, 21 במרץ 1904 – בודפשט, 18 באפריל 1967) היה סופר, קומיקאי, מנחה קברט, תסריטאי יהודי-הונגרי יוצר הסצנות והדמויות של האצ'ק ושאיו.
ביוגרפיה
לאסלו וולף נולד בבודפשט במשפחה יהודית כבנם של הוגו ודנאי (וולף) (1865–1928)[2] ושל אמה פריד.[3] סבו וסבתו מצד אביו היו ברנאט וולף (1831–1901)[4] סוחר, ואמה פוקס, סבו וסבתו מצד אמו היו מארק פריד ופאני רדיץ. ודנאי החל את דרכו כעיתונאי בתחילת שנות העשרים של המאה ה-20 כעובד ב"עיתון של בוקר". עד מהרה התפרסם כמחבר קברט. הוא מוזכר בקרב הקלאסיקות של הקברט ההונגרי כממציא את הדמויות והסצנות האצ'ק ושאיו ואת הדרמטורגיה של הדיאלוגים. לטענתו, כתב יותר מאלף מזירות הוויכוחים העזים של בית הקפה (מערכונים של האצ'ק ושאיו שמתרחשים סביב שולחן בבית קפה). בנוסף, כתב יותר ממאתיים סצנות, הצגות ותסריטים. עבודותיו הוצגו בקברט ובתיאטראות הבאים:
- Apolló Kabaré (1924)
- Terézkörúti Színpad (1924–1938)
- Papagáj Kabaré (1924–1925)
- Rakéta Kabaré (1925)
- Komédia Kabaré (1925, 1932, 1941)
- Talkie Kabaré (1929)
- Clarus Kabaré (1930)
- Omnia Kabaré (1930–1931)
- Femina (1931)
- Komikusok Kabaréja (1931–1932)
- Király Kabaré (1932)
- Terézváros Kabaré (1932)
- Pódium Kabaré (1936–1942)
- Pavillon Kabaré (1936–1937)
- Behtlen téri Színpad (1930–1932)
- Blaha Lujza Színház (1925–1933)
- Kamara Varieté (1947)
- Vídám Színpad (1957–1958, 1963, 1978)
בשנת 1938 היגר לארצות הברית, גם שם הצליח. הוא ביקר בהונגריה שלוש פעמים לאחר המלחמה (1948, 1960, 1967). בהונגריה, אף על פי שהמשיכו להציג את האצ'ק ושאיו, הוא נשכח כמעט לחלוטין. הוא נפטר בשנת 1967 בביקורו בבודפשט.
עבודות הבמה
מספר הצגות הבכורה שלו שנרשמו במאגר התיאטרון (1958-): 19.[5]
- כבוד הית הנבחרים (1934)[6]
- הרפתקאות נאפולי (1934)[7]
- קונרד השלישי
- נערה מכוערת
תסריטים
|
|
- הונגרי
- Kati katonája (1927)
- Csókolj meg édes (1932)
- Éjféli tangó (1932)[8]
- Vica a vadevezős (1933)
- Meseautó (film, 1934)|Meseautó][9]
- Ez a villa eladó (1935)
- Csúnya lány (1935)
- Havi 200 fix (1936)
- Szenzáció (1936)
- Lovagias ügy (1937)[10]
- (1937)[11]
- Az ember néha téved (1938)
|
- אמריקאי
- Realizmus és fantázia (Oscar-díj jelölt)
- Egy frakk története (1942, főszerepben: Gregory Peck)
- Kétes dicsőség (1944)
- A nagy gyémántrablás (1953)
- Tíz cent Glóriával (1962)
- Világos feladja (1964)
- A bizsu (1966, főszereplő: Marlene Dietrich)
- Jó firma (1976, tévéfilm)
|
ספריו
- Hacsek és Sajó. 3. sor.; Reggeli Újság, Bp., 193?
- Hacsek és Sajó; ill. Temmerné Schillinger Ági; Reggeli Újság, Bp., 1933
- Hacsek és Sajó összegyűjtött legjobb mókái; Globus Ny., Bp., 1933
- Hacsek és Sajó a családról; ill. Szigethy István; Hacsek és Sajó Könyvek Kiadója, Bp., 1935 (Hacsek és Sajó)
- Hacsek és Sajó a politikában; ill. Szigethy István; Hacsek és Sajó könyvek kiadója, Bp., 1935
- Hacsek és Sajó színházról és sportról; ill. Szigethy István; Hacsek és Sajó könyvek kiadója, Bp., 1935
- Előkészületek téli háborúra. Emlékirat; Stádium Ny., Bp., 1943
- Vadnay László leghíresebb Hacsek és Sajó párbeszédei; Foreign Language Book Publishing, New York 1959
- Hacsek és Sajó összegyűjtött legjobb mókái; vál., szerk., utószó Vinkó József; Babits, Szekszárd 1990
- Hacsek és Sajó összegyűjtött legjobb mókái. Válogatott kabarétréfák; vál., szerk. Labányi Ágnes, előszó Bohuniczky Jenő, utószó Vinkó József; Ciceró, Bp., 2000
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
