לאסלו ואמוש נולד במשפחה יהודית, בנם של דיולה ואמוש (אובלאט), מלונאי ומלצר ראשי בבית קפה ושל מרגיט שטיינר (1891–1970).[2] אביו ניהל את מלון פאנוניה, שעמד בעבר בכיכר המרכזית של העיר טפולצה.[3]
לאחר שסיים את לימודיו בבית ספר בווינה, עבד כמומחה דפוס עד 1944. משנת 1939 למד צילום בסטודיו של מריאן רייזמן, שם ניגש למבחן מקצועי. תמונתו הראשונה פורסמה ב-1939. אין נתונים על קורותיו בשואה.
הוא יצר את השבועון המאויר "העיתון העולמי של העובדים" (Dolgozók Világlapja), שבו היה סגן עורך עד 1948. בין 1945 לבין 1948 עבד במנגנון המרכזי של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). בשנת 1945 ארגן את הקמת סוכנות הצילום הסוציאל-דמוקרטית "אוריינט" והנציח בצילומים של הפגנת ה-1 במאי החופשית הראשונה, שממנה נוצר אלבום תמונות מייצג. סר חינו בעיני השלטון הקומוניסטי בין השנים 1950–1953, טוהר ושוקם ב-1955. בשנת 1960 היה צלם העיתונות המוביל של Magyar Hírek, העיתון של "האיגוד העולמי של ההונגרים".
ואמוש לקח חלק בארגון איגוד הצלמים ההונגריים, שנוסד ב-28 ביולי 1956, והיה המזכיר הכללי שלו עד 1960, הוא פעל בבניית הרשת הבינלאומית של האיגוד.
ואמוש הקים את "מדריך המידע לצילום", הקים את האוסף ההיסטורי (קודמו של מוזיאון הצילום ההונגרי), פתח מחדש תערוכות בינלאומיות, הכריז על תחרויות כישרונות ועסק במועדוני צילום כפריים בצילום.
ואמוש פרסם כמה מאמרים טכניים וספרים על צילום צבעוני. התעניין במיוחד במוזיקה כנושא צילום, ולכן השאיר לדורות הבאים תמונות רבות בנושאי מוזיקה ודיוקנאות של מוזיקאים.
משנת 1932 היה חבר ב-MSZDP, במהלך מלחמת העולם השנייה היה חבר במפלגת השלום המלחתרתית.
ב-8 בנובמבר 1936 נישא לארז'בט גרוסמן בבודפשט, בתם של מוריץ ברנאט גרוסמן ושל ארז'בט גולדמן.[4]
תערוכותיו
1958 – תערוכה בינלאומית, אנקונה (תערוכה קבוצתית)
1960 – תמונות מהאי צ'פל, המועדון הטכני לעבודות ברזל ומתכת של צ'פל, מוסקבה ולנינגרד, אולם התערוכה של המכון ליחסי תרבות, בודפשט
Tarczai Béla: A Magyar Fotóművészek Szövetsége utánpótlás-nevelő tanfolyama 1957-ben, in Fotóművészet: Ötven éve történt..., 2008/3 LI. évfolyam 3. szám (magyar nyelven). [2013]. (בלה טארצאי: קורס ההכשרה של אגודת הצלמים ההונגרים בשנת 1957, בצילום: לפני חמישים שנה..., 2008/3 LI. כיתה מספר 3 (בהונגרית)).
