לַאכְר זה או אגם לאךְ (בגרמנית: Laacher See), הוא אגם לוע בקוטר של כ-2 קילומטרים בריינלנד-פפאלץ, גרמניה, כ-24 ק"מ מצפון-מערב לקובלנץ, 37 ק"מ דרומית לבון, וכ-8 ק"מ ממערב לאנדרנאך. הוא נמצא ברכס הרי אייפל, והוא חלק מהשדה הוולקני המזרחי של אייפל בתוך האייפל הוולקני הגדול יותר. האגם נוצר ככל הנראה על ידי התפרצות פליניאנית עם מדד פיצוץ געשי (VEI) של 6, בקנה מידה זהה להתפרצות של הר פינטובו בשנת 1991.[1][2][3][4] פריקות של גז געשי הניתנות לצפייה כמופטות על החוף הדרום-מזרחי של האגם הם סימנים של געשיות רדומה.
תיאור
האגם בצורת אליפסה ומוקף בגדות גבוהות. הלבה נחצבה לאבני ריחיים מהתקופה הרומית ועד להכנסת גלילי ברזל לטחינת תבואה.[5]
בצד המערבי שוכן מנזר מריה לאך הבנדיקטיני, שנוסד בשנת 1093 על ידי הנרי השני מלַאך מבית לוקסמבורג, הרוזן פלטין הראשון של הריין, שהטירה שלו הייתה מול המנזר מעל גדת האגם המזרחית.
לאגם אין מוצא טבעי אך מנוקז על ידי מנהרה שנחפרה לפני 1170 ונבנתה מחדש מספר פעמים מאז. הוא נקרא על שמו של פולברט, אב המנזר של המנזר בשנים 1152–1177, אשר יש הסוברים שבנה אותו.
התפרצויות
לאכר זה מפה טופוגרפית של סביבת לאכר זה
הוולקניות בגרמניה קשורה לפיתוח מערכת הבקע הקנוזואיקנית האירופית, שנגרמה מההתנגשות בין הלוחותהאפריקאי והאירו -אסיאתי. עם זאת, הוולקניות של אייפל, היא תוצאה של נקודה חמה.
הפיצוצים הראשונים של לאכר זה, שהתרחשו לפני אלפי שנים, שיטחו עצים במרחק של עד ארבעה קילומטרים. המאגמה פתחה מסלול לפני השטח שהתפרץ במשך שעות, כאשר הפלומה הגיעה ככל הנראה לגובה של 35 קילומטרים. הפעילות נמשכה במשך מספר שבועות או חודשים, ויצרה זרמים פירוקלסטיים שכיסו עמקים במרחק של עד כעשרה קילומטרים, בטפרה דביקה. ליד המכתש, שכבת המשקעים מגיעה לעובי של למעלה מחמישים מטרים, ואפילו חמישה קילומטרים משם הם עדיין בעובי עשרה מטרים, כאשר ההערכה היא שחיות וצמחים ברדיוס של 50 קילומטרים ככל הנראה הושמדו.[6] מוערך 6 ק"מ מעוקב של מאגמה התפרצה,[7] ויצרה בסביבות 16 ק"מ מעוקב של טפרה.[8]
מרבצי טפרה מההתפרצות סכרו את הריין ויצרו אגם עם שטח של 160 קמ"ר. כאשר הסכר נפרץ, שיטפון התפרצות נסחף במורד הזרם, והותיר מרבצים רחוקים עד בון.[7]שרידים זוהו בשטח של יותר מ-300,000 קמ"ר, המשתרע ממרכז צרפת לצפון איטליה ומדרום שוודיה לפולין, מה שמשמש ככלי חשוב עבור מתאם כרונולוגי של שכבות ארכאולוגיות ופלאאו-סביבתיות ברחבי האזור.[9]
Park, Cornelia; Schmincke, Hans-Ulrich (1997). "Lake Formation and Catastrophic Dam Burst during the Late Pleistocene Laacher See Eruption (Germany)". Naturwissenschaften. 84 (12): 521–525. Bibcode:1997NW.....84..521P. doi:10.1007/s001140050438.
Riede, Felix (2008). "The Laacher See-eruption (12,920 BP) and material culture change at the end of the Allerød in Northern Europe". Journal of Archaeological Science. 35 (3): 591–599. doi:10.1016/j.jas.2007.05.007.
^de Klerk, Pim; et al. (2008). "Environmental impact of the Laacher See eruption at a large distance from the volcano: Integrated palaeoecological studies from Vorpommern (NE Germany)". Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology. 270 (1–2): 196–214. Bibcode:2008PPP...270..196D. doi:10.1016/j.palaeo.2008.09.013.
^Bogaard, Paul van den (1995). "40Ar/39Ar ages of sanidine phenocrysts from Laacher See Tephra (12,900 yr BP): Chronostratigraphic and petrological significance". Earth and Planetary Science Letters. 133 (1–2): 163–174. Bibcode:1995E&PSL.133..163V. doi:10.1016/0012-821X(95)00066-L.
