בנם של פרנץ גוטליב, מהנדס, סמנכ"ל חברת הרכבות ההונגרית ומנהל האגף לבנית גשרים, ושל לואיזה בטלהיים (בַרְצַ'אִי). אחותו גיטה דיינש הייתה ציירת. את התואר באדריכלות קיבל דיינש בשנת 1910 באוניברסיטה הטכנית ההונגרית יוז'ף קיראי בבודפשט. לאחר סיום לימודיו נסע לרומא, איטליה, שם למד ציור ואחר כך השתלם בבאיה מארה.
בשנת 1919 נשא דיינש לאישה את אראנקה, וירה שחקנית.[2] בתקופה זו עבד במחלקת הבינוי של חברת הרכבות ההונגרית. אחרי שנת 1924 היה לו משרד משותף עם האדריכל קורנל נוישלוס. דיינש היה אחד האדריכלים פופולריים והעסוקים ביותר בבודפשט בין שתי מלחמות העולם. בשנת 1943 הציג בפירוט בסדרת מאמרים בעיתון ההונגרי "קול העם" את טיפוסי הדירות שפיתח עבור מעמד הפועלים שבנייתם יכולה הייתה לעזור בפתרון מצוקת הדיור לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. הוא הבין אחרי מלחמת העולם הראשונה שניתן היה להפחית את האבטלה הגבוהה שנוצרה בקרב החיילים שחזרו מהחזיתות על ידי התחלות בנייה מאסיביות. עם זאת, תוכניות אלה שלו כבר לא היו אפשריות. בשל היותו יהודי הוטלו עליו מגבלות רבות, עד שנורה ברחובות בודפשט על ידי אנשי צלב החץ ההונגרים בגיל 56.