PROFILPELAJAR.COM

כתובת הניצחון בכרנכ חרוטה על שער בתוך קומפלס המקדש של אמון, על צד מקדשו של רעמסס השלישי. היא מתעדת את הכיבושים ומסעותיו הצבאיים של מלך מצרים שושנק הראשון באזור ארץ ישראל בשנת 925 לפנה"ס בשנה החמישית למלך רחבעם. שושנק מזוהה עם המלך המצרי שישק הנזכר בספר מלכים א' וספר דברי הימים ב' אשר עלה על ירושלים ובזז אותה:

(כה) ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה (שושק) שישק מלך מצרים על ירושלם: (כו) ויקח את אצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך ואת הכל לקח ויקח את כל מגני הזהב אשר עשה שלמה: (כז) ויעש המלך רחבעם תחתם מגני נחשת והפקיד על יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך: (כח) ויהי מדי בא המלך בית ה' ישאום הרצים והשיבום אל תא הרצים:

— מלכים א פרק יד

(ב) ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלם כי מעלו בה': (ג) באלף ומאתים רכב ובששים אלף פרשים ואין מספר לעם אשר באו עמו ממצרים לובים סכיים וכושים: (ד) וילכד את ערי המצרות אשר ליהודה ויבא עד ירושלם:

— דברי הימים ב', פרק יב, פסוקים ב-ד

היסטוריה

השער הוקם על ידי המלכים של השושלת ה-22 של מצרים. היא ממוקמת בצד הדרום-מזרחי של מקדש רעמסס III. אף על פי שכרנכ הייתה ידועה לאירופאים מאז ימי הביניים, חשיבותה של כתובת הניצחון לא נודעה עד פענוח כתב חרטומים. ז'אן-פרנסואה שמפוליון, שפענח את כתב החרטומים, ביקר באזור שש שנים לאחר פרסום אבן רוזטה וזיהה לראשונה את התיאום בין מסעותיו של שישק לבין מסעותיו של שושנק כפי שמתואר בספר מלכים.

תיאור

על הכתובת תבליט של שושנק, טקלות (אנ') ואוסרקון ה-I (אנ'), מלכים של השושלת ה-22, מציעים מנחה לאלוהי מצריים. סצנה אחרת מראה את אמון אוחז בקבוצה של שבויים בשיער ומוחה אותם עם אלה. מאחוריו ומתחתיו מופיעים שמות על ערים כנעניות מחולקות לפי אזורים. חלק גדול מן השמות אבדו או נותרו ללא זיהוי, אך במקור מצוינים 155 ערים^[1]. אחת השמות המעניינים ביותר הוא מקום הקרוי "שדות אברהם". הכתובת לא נותנת אף פרטים על המסע מלבד השמות. ניתן על פי סדר השמות ללמוד את מסלולו של שושנק.

בחקר המקרא

כתובת הניצחון בכרנכ היא אחת הכתובת החיצוניים היחידים שמתייחסות לאזור ארץ ישראל במאה ה-10 לפנה"ס. בקרב חוקרי המקרא, הועלתה השאלה מדוע הכתובת אינה מזכירה את ירושלים או ישות פוליטית משמעותיות כממלכת יהודה וישראל כפי שמתואר בספר מלכים ודברי הימים. הארכיאלוג זאב הרצוג מציג את עמדתה של האסכולה המינימליסטית:

תיאור מסע שישק (שנערך בשנת 926 לפנה"ס על פי הכרונלוגיה המצרית), מתעלם לגמרי מקיומן של ממלכת יהודה וישראל. צבא שישק עבר בארץ לאורכה ולרוחבה והזכיר רק את שמות הערים והכפרים שהרס. אילו היו בימיו ממלכות מגובשות ועצמאיות, אין ספק כי שישק היה מתפאר ברשימתו בניצחונו עליהן ולא היה מסתפק רק בציון היישובים.

— זאב הרצוג, "המהפכה המדעית בארכיאולוגיה של ארץ ישראל"

.

מנגד כותב עמיחי מזר:

(...) על רקע זה יש חשיבות מיוחדת לכתובת שישק (שושנק הראשון, מייסד השושלת העשרים ושתיים) החקוקה על קיר מקדש כרנך. בכתובת רשומות הערים שכבש שישק במסעו לארץ ישראל בשנת 925 לפנה"ס בקירוב, אירוע העולה בקנה אחד עם תיאור מסע שישק במקרא. אמנם ירושלים אינה נזכרת בכתובת אך הכתובת ניזוקה ויש בה פערים גדולים ואפשר כי ירושלים הופיעה באחת מהם; אפשר גם שירושלים לא נכבשה אלא נכנעה מרצון, כפי שהמקרא מספר, ועל כן לא נזכרת בכתובת. חשיבותה של הכתובת בכך שהיא מעידה כי שישק עלה עם צבא לכיוון ירושלים, שהרי נזכרות בה קריית יערים וגבעון, שמצפון לירושלים. נתיב זה לעבר ההר המרכזי לא היה מעולם יעד של צבא מצרי בתקופת הממלכה החדשה. בעצם בחירת הנתיב דרך ההר יש יותר מרמז כי אזור ירושלים היה יעד חשוב לצבא המצרי, ומכאן שהייתה בו ישות פוליטית בעלת משקל. ישות כזו הייתה יכולה להיות רק מדינה ישראלית, ועל כן יש לראות במסע שישק ראיה לקיומו של גוף גאופוליטי משמעותית בעיני המצרים בחבר ההר במאה העשירית לפנה"ס.

— עמיחי מזר, "מסע שישק לארץ ישראל"