ערך זה עוסק ביצירה מוזיקלית. אם התכוונתם לפרח המכונה "כריזנטמה", ראו חרצית.

ה"כריזנטמות" לכלי מיתרים (Crisantemi, per quartetto d'archi) היא יצירה קאמרית מאת ג'קומו פוצ'יני, שנכתבה ב-1890.

במקור הייתה היצירה אלגיה (יצירה מוזיקלית בעלת משקל עצוב), במי מינור, כתובה לרביעיית מיתרים המורכבת משני כינורות, ויולה וצ'לו. פוצ'יני טען כי כתב אותה בלילה אחד, בעקבות מותו בטרם עת ב-18 בינואר 1890 של אמדאו הראשון, מלך ספרד, מבית סבויה, דוכס אאוסטה, בנו של ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה. היצירה מוקדשת לזכרו של הדוכס: "Alla memoria di Amadeo di Savoia, Duca d'Aosta".

השם שפוצ'יני נתן ליצירה, "כריזנטמות" (חרציות), מוסבר על ידי המנהג הנוצרי-קתולי להניח פרחי חרציות על קבר, במהלך טקסי אבלות ולכיבוד זכר המתים - בלווייה או אזכרה ובליל כל הקדושים.

היצירה היא עצובה וסוחפת, כתובה בפרק אחד ארוך. אורכה כ-6–7 דקות, בטמפו "אנדנטה מסטו" (Andante mesto - "צועד ביגון"). היצירה כוללת שני רעיונות מלודיים הדומים לאלו ששימשו את פוצ'יני במערכה האחרונה של האופרה "מנון לסקו", שהושלמה בשנת 1893.

לאורך השנים עובדה היצירה עבור הרכבי כלי מיתר גדולים יותר מרביעיית מיתרים, והיא מוכרת יותר בעיבודים אלה מאשר כרביעיית מיתרים.

• "כריזנטמות" של פוצ'יני, בביצוע הרביעייה הבריטית "מנור האוס"