אחרי התיישבות החלוצים הראשונים הצטרפה קבוצת "בנתיב" של חלוצים מצ'כוסלובקיה.
היישוב קרוי על שמו של המנהיג הציוני ארתור רופין, אשר סייע רבות בפיתוח ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.
הקיבוץ מעבד כ-4,000 דונם.
פרט לחקלאות קיים בקיבוץ מפעל למוצרי פלסטיק בשם "פל-כר" המפעל כבר לא קיים בשמו של הקיבוץ אלא מנוהל על ידי גורם חיצוני. כן מפעיל הקיבוץ באזור עמק המעיינות, מרכז צפרות בשם "מקור החסידה".
בקיבוץ יש בריכות דגים לנוי, ובית קירור משוכלל.
ב-2015 נפתח מרכז מבקרים לצפרות בבית התרבות "בית רופין" המשופץ שנוסד עוד ב-1965 ועמד שומם שנים רבות . בקומת הקרקע יש אולם להרצאות על הציפורים ובחדר סמוך מוקרן סרט בנושא זה. מהמרכז יוצאים סיורים לצפייה בציפורים בבריכות הדגים של הקיבוץ.
ליד בית רופין נמצא מגדל המים הישן של הקיבוץ שהוקם ב-1940. ב-1968 פגע בו פגז ירדני והשאיר בו חור הנראה עד היום. על המגדל קבועות לוחיות זיכרון עם הסבר על המגדל וכפר רופין וכן לוחית בה כתוב: "ממחצית 1967 עד ספטמבר1970 היה כפר רופין נתון להפגזות ולפעילות חבלנית עם פגיעות בנפש וברכוש אך הרוח נשארה איתנה".
בסמוך לקיבוץ נמצא תל "מסיל אל-ג'יזל" ובו נמצאו ממצאים מהתקופה הכנענית ואילך.
בשנת 1999 התחוללה בכפר רופין מהפכה ממשית בעצם הגדרת היישוב כקיבוץ - גובש ומומש בכפר רופין הדגם הראשון בתנועה הקיבוצית ל"שיוך נכסים" באגודה שיתופית, אשר הפך את חברי הקיבוץ לבעלי מניות בנכסי הקיבוץ. היה זה מהלך מורכב שהיו שותפים לו או מעורבים בו, בין היתר, מזכיר התנועה הקיבוצית רשם האגודות השיתופיות, מינהל מקרקעי ישראל, ח"כ לשעבר גדליה גל, המטה לביצוע הסדר הקיבוצים, בראשות ד"ר אריאל הלפרין, צוות היגוי מטעם הקיבוץ, ועו"ד יעקב דרומי שליווה את המהלך, ויישם לראשונה, בתנועה הקיבוצית, מודל תיאגוד אמצעי ייצור והקצאה של מניות לחברי הקיבוץ.