כנימות עש (אנגלית: Whiteflies) הם חרקים השייכים למשפחת ה-Aleyrodidae. שם המשפחה בעברית נגזר מצורת הבוגרים להם שני זוגות כנפיים המכוסות בשעווה לבנה המונחות בשעת מנוחה על הגב ומקנות להם מראה הדומה לזה של עשים קטנים (1–2 מ"מ)[1]. הם מאכלסים אזורים בעלי אקלים חם והם מזיקים של צמחים עשבוניים. בדרך כלל הם ניזונים משיפת הצמח תוך שימוש בגפיים דוקרות מוצצות מהחלק התחתון של העלה, דבר הגורם לפגיעה פיזיולוגית בצמח.
ידועים במדע 1556 מיני כנימות עש בעולם המשתייכות לכ-161 סוגים ושלוש תת-משפחות Aleurodicinae, Aleyrodinae ו Udamoselinae. בנוסף קיים מאובן השייך לתת משפחה Bernaeinae[2]. ההשפעות של כנימות עש במערכות אקולוגיות חקלאיות הופכות חשובות יותר ויותר. הסיבה העיקרית היא הסחר התכוף של מוצרים חקלאיים בינלאומיים המסייעים בהפצה של מזיקים חדשים[3]. המינים בעלי המשמעות הכלכלית הגדולה ביותר הם: כנימת עש הטבק (שם מדעי: Bemisia tabaci) וכנימת-עש החממות (שם מדעי: Trialeurodes vaporariorum)[4].
הביצה: צורתה מוארכת ובקצה שלה מצוי גבעול אותו נועצת הנקבה ברקמת הצמח. הביצים מוטלת כבודדות או בקבוצות.
4 דרגות נימפה: מהביצה בוקעת נימפה הקרויה גם זחלן. הדרגה הראשונה מצוידת ברגליים מפותחות, הזחלן משוטט על פני העלה ומחפש נקודה טובה להתמקמות והזנה בה הוא נועץ את גפי פיו. לאחר ההתנשלות הראשונה, מגיח זחלן מדרגה שנייה, רגליו מנוונות, גפי פיו מעמיקות ברקמת הצמח והוא נותר נייח, כך מתרחש גם עם דרגות הזחל הבאות. דרגת הזחל הרביעית מכונה בספרות "גולם" אולם שלב זה אינו דומה לגולם של חרקים בעלי גלגול מלא שכן בדרגה הזו הזחלן ניזון.
בוגר: הכנימה הבוגרת בוקעת מהביצה, מזדווגת עם זכר ונעה לכיוון העלים הצעירים העליונים ומתמקמת לרוב בחלק התחתון של העלה. הנקבה מחדירה את גפי הפה שלה לעלה וניזונה ממנו בעוד היא מטילה, בשל כך מתקבל דפוס מעגלי של ביצים.
נזקים צמחיים
הזנה ישירה מפלואם הצמח של העלים, דבר הגורם לכך שהעלים מאבדים את צבעם הירוק (כלורוזה)
יצירת טל דבש שמשמש כמדיום גדילה לפטריית הפייחת הפוגעת ביכולת ההטמעה של הצמח
בזמן ההזנה מצמחים, כנימות העש יכולות להפריש רעלנים הגורמים לסימפטומים שונים בצמחים
למרות המגוון הרחב של צמחים מארחים, מיני כנימות עש הן לרוב חד פונדקאיות[8].
רוב הווירוסים המועברים על ידי כנימות עש שייכים למיני הווירוסים: criniviruses, ipomoviruses, torradoviruses, carlaviruses ובעיקר Begomovirus השייכים למשפחת ה Geminiviridae[9].
הדברה
הטיפול המקובל היום כנגד כנימת עש הטבק כולל בעיקר שימוש בחומרים כימיים. חומרים אלו מזהמים את הקרקע ומשפיעים על בריאות האדם.
^Caballero, R., 1996. Identificación de moscas blancas. p. 1-10
In: Hilje, L. (ed.). Metodologías para el estudio y manejo de
moscas blancas y geminivirus. Turrialba (Costa Rica): CATIE
(Serie Materiales de Enseñanza, n. 37). 133p.
^Mound, L.A. & S.H. Halsey, 1978. Whitefly of the World: A
Systematic Catalogue of the Aleyrodidae (Homoptera) with
Host Plant and Natural Enemy Data. New York, J. Wiley and
Sons, 340p.
^Byrne, D.N. & T.S. Bellows Jr., 1991. Whitefly biology. Annual
Review of Entomology, 36: 431-457.
^Navas-Castillo, J., Fiallo-Olive, E., Sanchez-Campos, S. Emerging virus diseases transmitted by whiteflies. Annu. Rev. Phytopathol. 49, 219-248 (2011).
