כלל אצבע הוא כלל שאינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה. במרבית המקרים כללי אצבע הם פשוטים וקל ללמדם וליישמם. העיקרון העומד מאחורי כלל אצבע דומה להיוריסטיקה.
מקור הביטוי
קריקטורה של השופט סר פרנסיס בולר, אשר נטען שהתיר הכאת נשים על ידי בעליהן בהתאם לכלל מהמשפט המקובל האנגלי, המתיר זאת בלבד שעובי המוט לא יעלה על עובי אגודל.
מקור הביטוי הוא כנראה תרגום מאנגלית או שפה אירופית אחרת (rule of thumb). בעבר נהגו לאמוד אורכים ומידות שונים באמצעות אגודל, ולאחר מכן להקיש ממדידה זו על דברים אחרים – לדוגמה מדידת גודל כף הרגל של ילד ולפיה אומדן גובהו כבוגר, או מדידה של הצוואר על ידי חייטים ואומדן המבנה הנדרש לכותונת על פי מדידה זו.
מקור אפשרי נוסף לביטוי נעוץ במנהג להרטיב את האגודל, להזקירו ברוח וכך להעריך את כיוונה.
מדידה על פי האגודל מופיע במשנה ובתלמוד במקומות רבים, ו'אצבע' היא מידה עתיקה כפי שמידת הסנטימטר משמשת כיום. בירושלמי, מסכת מגילה (פרק א הלכה ט דף יב.), לדוגמה, כתוב בהקשר של כתיבת מגילה והמרחקים הנדרשים בין האותיות והשורות: "בין תיבה לתיבה: מלוא האות. בין אות לאות: כל שהוא. בין שורה לשורה מלוא גודל", כלומר: בין מילה למילה צריך להיות רווח של אות. בין האותיות צריך להיות רווח כלשהו, ואילו בין שורה לשורה צריך רווח של אגודל.
