שמו של הכיסא, "כיסא צבעוני", נבע מדמיונו לפרח הצבעוני. סארינן עיצב את הכיסא, בגובה של 80 ס"מ וברוחב של 50 ס"מ, כחלק מסדרת ריהוט שלמה בעלת גוון עתידני, ברוח "עידן החלל" של שנות החמישים והשישים של המאה ה-20. הכיסא מעוצב ללא זוויות, בקווים נקיים ומעוגלים. המושב, העשוי פיברגלסלבן, נדמה כהמשך טבעי של הבסיס, אף שהוא עשוי מיציקת אלומיניום. סארינן עיצב וריאציה על הכיסא, בשם "כיסא כן" (Pedestal chair), הכוללת גם משענת לידיים. בראיון, אותו העניק ל"טיים מגזין" בשנת 1956, טען סארינן כי תכנן את סדרת הרהיטים כדי "לנקות את הבית האמריקאי מגיבוב הרגליים".
