כחלון האספסת

קריאת טבלת מיוןכחלון האספסת

זכר, מבט עליון

זכר, מבט תחתון
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: פרפראים
תת־סדרה: Glossata
משפחה: כחליליים
סוג: כחלון
מין: כחלון האספסת
שם מדעי
Leptotes pirithous
לינאוס, 1767
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כַּחְלוֹן הָאַסְפֶּסֶת (שם מדעי: Syntarucus pirithous או Leptotes pirithous, שם קודם: כחליל האספסת) הוא פרפר ממשפחת הכחליליים. בספרות מכונה גם כחליל קצר־זנב עקב הזנבות הקצרים המדמים מחושים, בכנפיו התחתונות[2]. שם זה הוא גם שמו העממי באנגלית. מוצאו מאפריקה, והוא מצוי גם באגן הים התיכון[3].

תיאור

מוטת כנפיו כ-25 מ"מ. מקים מספר דורות בשנה. ישנה דו-צורתיות זוויגית: הזכר כחול והנקבה ברובה אפורה. בקצה הכנף האחורית ישנו זנב עדין ודק ולידו בבסיס הזנב שני כתמים דמויי עיניים ("ראש מדומה" – תרמית בפני טורפים). צידן האחורי של הכנפיים מזכירות את כחלון האפון אך לפרפר זה חסר את הפס הלבן לאורך הכנף האחורית (הקיים האפון) ו"העיניים" מוקפות בעיגול כתום, כמעט במלואן.

מחזור החיים

הביצים מוטלות על מיני אספסת וצמחים אחרים ממשפחת הפרפרניים, וכן על הינבוט, העוזרר והעופרית.[3] הוא נפוץ במיוחד בגינות נוי על שיחי עופרית הכף[2]. הנקבה מטילה את ביציה על ניצני האספסת ועל ניצני פרחים רבים אחרים ממשפחת הפרפרניים. צבע הביצה ירקרק והיא פחוסה ומרושתת.

הזחל הבוקע מן הביצה צבעו בהיר וראשו כהה והוא מעט שעיר. עם גדילתו צבעו הופך לירוק ועליו קווי אורך ירקרקים. הזחל מפריש (לאחר הנשל השלישי) נוזל מתוק מבלוטות בגופו. נוזל זה מושך נמלים השותים אותו בהנאה. "בתמורה" הם שומרים על הזחל מכל רע ומרחיקים כל מזיק מעליו. הזחלים קניבלים וטורפים גלמים שהם מוצאים על פני צמח הפונדקאי. בהגיעם לגודל של כ-10 מ"מ הם מתגלמים על צמח הפונדקאי.

הגולם חום או ירוק ובגודל של כ-7 מ"מ. תקופתו כ-9 ימים. הפרטים הבוגרים מופיעים בישראל ממרץ עד סוף דצמבר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כחלון האספסת בוויקישיתוף


הערות שוליים

  1. ^ כחלון האספסת באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 יצחק אייזנשטיין, פרפרי ארץ ישראל, הוצאה עצמית, 2003
  3. ^ 1 2 דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, כתר, 2002