כוורת היא בית מושבה של הדבורית – נחיל דבורים שהקים לעצמו מושבת קבע. הכוורת יכולה להיות פתוחה ולאוויר, ורק צמודה לתקרת מערה או ענף של עץ, כמו במקרה של הדבורה הננסית, ויכולה להיות חלל סגור עם פתח קטן כמו בגזע עץ חלול או ארגז-העץ המוכר לנו שהוכן במיוחד לשם כך. ניתן לסווג את הכוורות גם לשני סוגים המתייחסים בעיקרם וצורה שבה חיה הדבורית:
כוורת טבעית – שהיא נקודת התיישבות עבור הדבורית או הנחיל הצעיר שנבחרה על ידי הדבורית באופן חופשי וללא התערבות האדם.
כוורת מלאכותית – היא נקודה שהותאמה לצורכי האדם לרוב לצורכי חקלאות ומאפשרת התערבות בהתפתחות הדבורית. הכוורת המלאכותית מקלה על הטיפול בדבורית בכלל ובפרט על רדיית הדבש מהכוורת. כאמור, בכוורות מלאכותיות נעשה שימוש נרחב בדבוראות (גידול דבורים כפעילות חקלאית).
מבנה הכוורת
מבנה הכוורת מחולק לשניים: המעטפת (אם קיימת כזו) והחלות הפנימיות. בהגות היהודית, יש התייחסות בספר העיקרים[1] למבנה הכוורת כפלאי הבריאה משום שהיא בצורה האידיאלית ביותר.
פנים הכוורת
החלות הפנימיות של הכוורת עשויות דונג שהוא חומר אותו מפרישה הדבורה. הדבורים בונות בעזרתו חלות דמויות קירות המשובצות בתאי משושים.[2]
החלה, כפי שהיא נבנית על ידי הדבורים באופן טבעי, מקבלת את צורתה מצורת המעטפת ויכולה להיות מעוקלת והחיבורים בין חלות שונות נעשים מתוך התמודדות עם משקל החלות וזרמי האוויר הפנימיים בכוורת. בנוסף התאים אותם בונות הדבורים אינם תמיד נוחים לגישה עבור האדם ולא ניתן לרדות מהם דבש ובוודאי שלא לעשות שימוש חוזר בחלות.
לכן הבניה הטבעית של פנים הכוורת אינה נוחה לשימושו של האדם. היא אינה עומדת יציבה בכוורת המודרנית, וקשה להפיק ממנה דבש ולהחזיר אותה לשימוש חוזר. מקובל לרכוש מסגרות, ובהן מותחים חוטי פלדה דקים. עליהם מדביקים שעווית - דף דונג עבה ובו מוטבעים בסיסי התאים המשושים. את מסגרת החלה עם השעווית מכניסים לכוורת. על בסיס התאים שבשעווית הדבורים יבנו את התאים בעזרת הדונג שיפרישו מגופן.
הדבורים משתמשות החלות לכל פעילות הכוורת, הן משמשות הן לאכסנת הדבש, אבקני הפרחים וגידול הדבורים הצעירות (כל גלגול ההתפתחות של הדבורה קורה בתוך תא בודד).
הדבורים מפרידים בין תאים המיועדים לאכסנה של אוכל (דבש ופולן) לבין תאים בהם יגדלו דבורים צעירות לפי המיקום של התא בחלה, למשל תא בחלקה העליון של החלה ישמש לאחסון דבש, או המיקום של החלה בתוך הכוורת, החלות המרכזיות ישמשו לגידול הצאצאים. ההפרדה האזורית בין אחסון הדבש ליתר השימושים בתאים היא שאפשרה את הרדיה שלו ללא ערבוב עם רימות דבורים או אבקנים עוד לפני שפותחו השיטות המוכרות לנו כיום, כמו רשתות דבורים.
מ"חלה" טבעית למסגרת מלאכותית
חלה בטבע – מחוספסת – אינה נוחה לתיבה ואינה לשימוש חוזר
חלה טבעית – מבנה מיוחד
מסגרת החלה מקרשים
שעווית
דף עשוי דונג דבורים, בו מוטבעים בסיסי התאים המשושים.
תבנית השעווית
מבט על השעוונית מקרוב
דבורים בתהליך בניית התאים על תבניות השעוונית
מעטפת הכוורת
ראשית, נאמר שלא לכל כוורת יש מעטפת. לפעמים באופן ספונטאני דבורים יתיישבו בנקודה פתוחה לאוויר או במקרה של הדבורה הננסית מבחירה ובמקרה כזה לא תהייה לכוורת מעטפת כלל אלא רק דופן יחידה שעליה יתלו החלות.
באופן טבעי הדבורים מחפשות חלל מספיק גדול כדי להקים בו את המושבה מצד אחד ומצד שני כזה בעל פתח קטן שלא יאפשר לפולשים להיכנס אליו.
בטבע הדבורים בחורות לעצמן חללים בגזעי עצים, סדקים ומערות בסלע ושלל חללים טבעיים שונים. בקרבה לאדם הדבורים יכולות לבחור גם ארגז של תריס גלילה או רמקול ישן.
הכוורת המלאכותית מטרתה היא לשלוט במיקומה של מושבת הדבורים למשל לצורך האבקה, ולאפשר את רדיית הדבש ביתר קלות. בעבר היה שימוש בכוורות שונות כגון כוורות חרס וכוורות קנים. בישראל שיטת הצינורות הקלועים מקנים וקש הוכנסה רק בתקופה ההלניסטית מסורי ואנאטוליה. כוורות אלו נזכרות בתלמוד בשם 'כוורת-קנים'[3]
בדבוראות בת ימינו, כוורת דבורים היא תיבה מעץ שבתוכה מגדל הדבוראי מושבה של דבורים - דבורית. הדבורים מצויות בכוורת על מסגרות של חלות, שבסיסן הוא תבנית שעוונית, שבה הוטבעו בסיסי התאים. הדבורים בונים על הבסיס את התא. כאשר התא ייבנה על ידי הפועלות מדונג שהופרש מגופן הוא יאחסן ביצים ורימות דבורים, אבקת פרחים, צוף או דבש. הדבש נאגר בתאים המופרדים משאר הכוורת בטכניקות שונות כך שבתהליך רדיית דבש ניתן להוציא מהתאים את הדבש ולשמור על החלות הבנויות לשימוש חוזר. כיום נהוג גם להקים כוורות ביתיות בגינות ביתיות או על גגות של בנייני מגורים.
כוורת דבורים
מבנה הכוורת
הכוורת המודרנית היא תיבה העשויה עץ. הקומה הבסיסית כוללת רצפה ונקראת קומת המשפחה בה מאפשר הדבוראי למלכה להסתובב חופשי ושם יגדלו הדבורים את צאצאיהם. בין קומת המשפחה לשאר הקומות מונחת לרוב רשת פלדה המונעת מהמלכה בלבד לעבור אל יתר הקומות. באופן הזה נמנעת הטלה מחוץ לקומת התחתונה היא קומת המשפחה והקומות שמעליה משמשות לאחסון דבש בלבד. חשיבות ההפרדה היא בכך שאין צורך להוציא לרדיה חלות שבהן גם דבש וגם ולד מאחר שאת הולד יש להחזיר מיד לכורת שאם לא כן ימות וירקב בחלה. כמו כן מונעת הרשת מצב שבו בעת הרדיה תהיה המלכה בקומה הנרדית והכוורת תישאר ללא המלכה. על הקומה העליונה ביותר יש מאכלה (שוקת לתמיסת סוכר להאכלת הדבורים בעונות הקיץ והחורף) ומעליה וגג עץ מצופה פח. שני האחרונים מגינים על הכורת מפגעי מזג האוויר. על הגג נוהגים לשים עצם כבד על מנת למנוע את העפת הגג ברוחות. ליד הבסיס נוהגים להציב מנחת אשר יקל על הדברים לנחות בשובן עם מטען אבקת פרחים וצוף. כמו כן, הוא משמש לבקרה מפני כניסת חרקים לא רצויים. בישראל מרבית הכורות שבשימוש הן מסוג לאנגסטרות' וזאת הכורת הנפוצה ביותר בעולם, הנקראת על שם ממציא הכוורת, לורנזו לוריין לאנגסטרות'. הציוד המכני המיוצר לתהליך הרדיה מותאם לכוורות מסוג זה.
כוורת עם קומה ריקה שבינה ובין קומת הבסיס רשת למניעת מעבר המלכה
משטח נחיתה לדבורים הבאות העמוסות אבקת פרחים או צוף
חלה טיפוסית: למעלה תאי דבש חתומים, במרכז מימין תאי גלמים חתומים. הפועלות נעות על שאר חלקי החלה.
רובה של פסקה זו אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
ככלל, מוצרי הכוורת המשלימים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות; מוצרים שהדבורים אוספות ומלקטות בטבע, ומוצרים שהן מייצרות בתוך הכוורת.
מוצרים שהדבורים אוספות ומלקטות בטבע:
פולן – אבקת הפרחים, מכונה לעיתים "המזון המושלם" מכיוון שהיא מכילה מגוון רב של מרכיבים תזונתיים והיא בין המזונות המאוזנים ביותר מבין המזונות שהאדם אוכל. הפולן משמש להאכלת הרימות בכוורת והוא נוצר מאבקת הפרחים שאוספת הדבורה בזמן יניקת הצוף. הפולן מכיל מרכיבים כימיים טבעיים מונעי חמצון ואנטי ויראליים המעודדים את הפעילות בתא. השמן המופק ממנו משמש בתעשיית הקוסמטיקה כמקנה לחות. הפולן כשר למאכל[4].
פרופוליס – מופק משרף עצים ומשמש לבניית הכוורת ולחניטת "פולשים". הרפואה האלטרנטיבית ממליצה להשתמש בפרופוליס לחיזוק המערכת החיסונית והוא משמש בהצלחה בטיפול בדלקות קשות בעצמות וברקמות רכות שלא נפתרו בעזרת אנטיביוטיקה וניתוחים. גם בתחום הקוסמטיקה יש לפרופוליס תכונות חשובות: הוא שומר על לחות העור, מסייע באיזון רמת החומציות של העור, במניעת נזקי קרינה אולטרא סגולה ובמניעת התפתחות חיידקים. ניתן להכשירו למאכל.
מוצרים שהדבורים מייצרות בתוך הכוורת:
מזון המלכות – מוצר אשר נחשב ליוקרתי מבין מוצרי הכוורת. מזון המלכות משמש להזנת רימות המלכה שניזונה ממנו עד להתבגרותה. הוא מעניק למלכת הדבורים פוריות ומאריך את חייה. מזון המלכות עשיר בחלבונים, פחמימות, שומנים, מינרלים, סידן, אשלגן, ברזל וויטמינים (בייחוד ויטמינים מקבוצת B – תיאמין, ריבופלווין, ניאצין, ביוטין ועוד). כמו כן, למזון המלכות תכונות אנטי בקטריאליות והוא עוזר למערכות הגוף להתמודד עם תופעות של חולשה, דיכאונות ומצבי עייפות, מחזק את המערכת החיסונית של הגוף ואת מערכת העצבים, מסייע להחלמה ממחלות וניתוחים, מסייע בריפוי דלקות פרקים, מעלה את התיאבון, תורם לשיפור הערנות, מעלה את רמת ההמוגלובין וכן תורם להורדת הכולסטרול והשומנים[5]. מחקרים הראו שנתינת מזון מלכות לבעלי חיים גרמה לעליה בכושר ייצור הביציות בשחלות, להתפתחות מינית מהירה והארכת משך החיים. מזון המלכות מכיל מגוון מרכיבים שומניים בעלי תכונות אנטי-מיקרוביאליות ומרקם של תחליב. לכן הוא אידיאלי לתכשירים להגנה על העור. לגבי כשרותו, קיימת מחלוקת.
הדונג שמייצרות הדבורים משמשת לבניית חלת הדבש. הדונג נוצר בבלוטות באזור הבטן של הדבורה. ייצור הדונג מתחיל ביום ה-10–17 לחיי הדבורה. מהיום ה-18 לחייה היא חדלה לייצר דונג והבלוטות מתנוונות. בדונג משתמשים הן התחום הקוסמטיקה באמצעות נרות, פלסטרים וקרמים וטיפול בפצעי בגרות – לדונג סגולות של ספיחת רעלים מהגוף[6].
יערת דבש – יערת הדבש היא המצע (העשוי מדונג) שעליו ובתוכו מאחסנות הדבורים את הדבש. השימוש ביערת הדבש מתאים גם לאוכל וגם כתרופה.
ארס הדבורים הוא כנראה המוצר היעיל ביותר לטיפול במחלות שונות של האדם, צורת הטיפול בארס, כמו גם השימוש בשאר מוצרי הכוורת לטיפול נקראת אפיתרפיה. הבסיס הכימי ודרך הפעולה של הארס עדיין לא ידועים במדויק. ייתכן שחלבונים מסוימים בארס משפיעים על מערכות החיסון והעצבים. בארצות הברית, הטיפול בארס דבורים אינו מאושר רשמית בשל בעיות רגישות. אולם נעשה שימוש בארס דבורים בטיפול ברשימה ארוכה של מחלות, ביניהן דלקת מפרקים, אסטרמה, סקלרוזיס, דיכאון, עייפות כרונית, צלקות, סרטן עור, אקזמות ועוד. החדרת הארס לגוף נעשית בכמה אופנים: א. הזרקה תת-עורית מדי יום והגדלת הכמות תוך כדי מעקב אחר הריאקציה. ב. עקיצת דבורים. ג.אקופונקטורה עם ארס דבורים. ד. אמבטיות חלקיות עם ארס דבורים. ה. שימוש חיצוני במשחות. ריפוי בעזרת ארס דבורים נעשה רק לאחר בדיקה לשלילת רגישות לארס.
