ירון יצחק זילברברג (1951 – 22 באפריל 2019) היה פיזיקאי ישראלי, פרופסור במחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע וחבר האקדמיה הישראלית למדעים.
ביוגרפיה
זילברברג נולד בגבעתיים ב-1951. את לימודיו לתואר ראשון בפיזיקה סיים ב-1972 באוניברסיטת תל אביב, המשיך ללימודי תואר שני בפיזיקה יישומית במכון ויצמן, אותם סיים ב-1975. את לימודיו לתואר דוקטור בפיזיקה יישומית, עשה גם כן במכון ויצמן, וסיים ב-1984. שירת משנת 1975 עד 1979 כפיזיקאי בצה"ל. ב-1984 שהה לרגל בתר-דוקטורט במעבדות בל בארצות הברית, ובשנת 1985 מונה לחוקר שם, מינוי בו שימש עד 1994. בשנת 1994 חזר לישראל, והצטרף לסגל המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, בדרגת פרופסור חבר. בשנת 1999 מונה לפרופסור מן המניין, ומשנת 2002 ועד שנת 2008 שימש כדקאן הפקולטה לפיזיקה. בשנת 2008 מונה לראש מרכז קראון לפוטוניקה במכון.
מחקריו עסקו באינטראקציה בין אור לחומר, בתחומים של אופטיקה אולטרה-מהירה, אופטיקה קוונטית ואופטיקה לא ליניארית[1].
בשנת 2010 זכה בפרס לנדאו למדעים ולמחקר בתחום אופטיקה לא ליניארית[2].
בשנת 2013 זכה בפרס מקס בורן על תרומתו לחקר האופטיקה הפיזיקלית[3] מטעם האגודה האמריקאית לאופטיקה OSA. בשנה זו צורף כחבר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים[1]. בשנת 2015 זכה בפרס ויצמן למדעים מדויקים[4]. בשנת 2018 זכה בפרס רוטשילד[5].
נפטר באפריל 2019, והובא למנוחות בבית העלמין ברחובות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
