הוא נולד בקרקוב ולמד רפואה, והשתלם בכירורגיה בבית הספר האוניברסיטאית בווינה. במלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא האוסטרי בדרגת סרן וזכה לאותות הצטיינות על הצלת פצועים.
ב-1927 חזר לקרקוב והתמנה למנהל המחלקה הכירורגית של בית החולים היהודי.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הפולני ולאחר תבוסת פולין הצליח להגיע לעיר צ'רנוביץ שהייתה אז בשליטת הרוסים. הוא גויס לחיל האוויר הרוסי ושימש כמנתח ראשי בדרגת סגן-אלוף. בתפקיד זה ניתח את לברנטי בריה שסבל מדימום בקיבה. משפחתו הוגלתה על ידי הרוסים להרי אורל.
כאשר כבשו הגרמנים את האזור הוא הוגלה לטרנסניסטריה, שם הצליח להקים מרפאה ובה חדר ניתוח פרימיטיבי והציל מאות פצועים. כאשר כבשו הרוסים את האזור הוא גויס שוב כמנתח צבאי ובתפקיד זה ניתח והציל את חייו של המרשל איבן קונייב.
כל אותה תקופה ניסה להתאחד עם משפחתו. בהשתדלותה של אשת וינסטון צ'רצ'יל ובהתערבותו של המרשל קונייב שחב לו את חייו, קבלה משפחתו אפשרות לעלות לארץ ישראל והם התאחדו ב-1946.
עם הקמת המדינה גויס לצה"ל והתמנה למפקד וכירורג ראשי של בית החולים הצבאי מס' 7 בצפת, שבעבר היה בית חולים לחולי שחפת (כיום שוכנת במקום המכללה האקדמית צפת).
