יעקב מנדל
Mendel Jakab|
לידה |
המאה ה־15  |
|---|
  |
יעקב מנדל (בהונגרית: Mendel Jakab) היה "הפרפקט היהודי" המפורסם ביותר בממלכת הונגריה (praefectus omnium Judaeorum). הוא היה למעשה מנהיג הקהילה היהודית בהונגריה ונשיא הקהילה היהודית בבודה. על פי מקורות מסוימים הוא כיהן בתפקיד זה בהונגריה בין השנים 1470 עד 1516,[1] ולפי מקורות אחרים, בין השנים 1493 עד 1522.[2]
מינויו
המסמך ההיסטורי העתיק ביותר המוזכר בו יעקב מנדל מתוארך לשנת 1482, אז כבר מילא את תפקיד הנשיא של כל היהודים שחיו בהונגריה.[1] כאשר הקים מתיאש הראשון, מלך הונגריה את הפרפקטורה היהודית במטרה לקשר בין הקהילה היהודית לבין הממלכה מינה אותו לעמוד בראשה. לראשונה מונה חבר בקהילה היהודית למשרה, בניגוד לנוהג הקודם בו הייצוג המשפטי של היהודים היה באחריותו של אציל בכיר נוצרי. בנוסף לתפקידו כמקשר בין היהודים לבין המלוכה היו לפרפקט זכויות נרחבות גם בתוך הקהילה היהודית. יעקב מנדל הוציא גם איגרות ותעודות שאותן אשרר והחתים בחותמו האישי עם סמלו האישי וגם עם דיוקנו, שהיה ייחודי בפרקטיקה האירופית של התקופה. בהתבסס על החותם שנשמר בארכיון של קושיצה, צייר ליפוט גדה דיוקן אותנטי של הפרפקט עבור המוזיאון והארכיון היהודי-הונגרי בשנות העשרים של המאה העשרים.[2]
זכויות יתר
מנדל נתמך על ידי המלך מתיאש וקיבל כל מיני הטבות. לדוגמה, כשיאנוש אלדרבוך מאבראו לא שילם את חובו במועד למנדל, הוציא מתיאש מכתבים מלכותיים שהורו לכל הרשויות במדינה לעצור את צמיתי אלדרבוך, לתפוס את כל רכושם ולהעבירו לסוכניו של מנדל. בהזדמנות אחרת המלך הורה לנבחרי העיר ברטיסלאבה להסדיר את תביעתו של מנדל לפני כל שאר הנושים של תושב העיר בשם בינברג.[1] בשנת 1505 העניק המלך מכתב הגנה ליעקב מנדל ולמשפחתו כאשר נאלצו לברוח לברטיסלאבה במהלך רדיפת היהודים בבודה.
במקביל, מנדל היה האיש שנאלץ לגבות באמצעים האכזריים ביותר את המיסים הכבדים שהוטלו על היהודים כתוצאה ממלחמת האיכרים בראשות גיירג' דוז'ה (1514) כדי שהמלך אולאסלו ויאנוש זאפויאי יוכלו לצייד את צבאותיהם במלחמתם נגד המורדים.[1] לאחר מכן, כל עוד התקיים תפקיד הפרפקטורט שלו, החזיקו בני משפחת מנדל בתפקיד זה.[1] משפחת מנדל הייתה מאוד עשירה ויוקרתית, הם החזיקו בתפקיד נשיא הקהילה והנשיא היהודי הלאומי מאז שלטונו של המלך מתיאש, כלומר משנות 1470 עד 1526, עד האסון של קרב מוהאץ'.[3] [4] לעזרתו ולצדו של מנדל עמד הרב עקיבא הכהן, עד מותו של הכהן בשנת 1496, אחד ממכובדי העיר בודה.
מעמד רם
יעקב מנדל היה אדון כה רם שבחתונתם של המלך מתיאש וביאטריקס בשנת 1476, מנדל רכב בראש להקת פרשים לקראת הזוג המלכותי, כשחרב בידו. (בתקופה זו, במערב אירופה, יהודי לא הורשה לרכב על סוס בכלל או לשאת נשק כלשהו, והיה עליו לענוד טלאי צהוב בולט על בגדיו). הרב שמואל קוהן כתב וציטט אביר אלמוני מהעיר ארפורט על תהלוכת היהודים בשיירת החתונה: בכניסה לטירת בודה, "...רכב בראש היהודים הפרנס הקשיש שלהם ולידו בנו, גם הוא על סוס, עם חרב שלופה וסל כסף שבתוכו היו מטבעות כסף במשקל רב. אחריהם רכבו עשרים וארבעה אבירים, כולם בגלימות סגולות, עם שלוש נוצות יען בכובעיהם."[5] בהכתרתו של אולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה הופיע מנדל מלווה בעשרים וארבעה פרשים בשריון מבהיק. על פי מקורות מסוימים, אחד המוצגים העתיקים החשובים ביותר השמורים במוזיאון היהודי ההונגרי בבודפשט, היא חרב עם כתובות בעברית, שהיסטוריונים ובעיקר המסורת העממית היהודית ההונגרית מחשיבים אותה כ"חרב הקדושה של יהודי הונגריה", שהייתה בבעלות יעקב מנדל.[6]
ארמונו ובית הכנסת
ארמונו של מנדל - כפי שאנו מכירים אותו כבר כיום - ניצב בזמנו על החלקה הריקה כיום ברחוב מיהאי טאנצ'יץ' 23 בבודה. בחצר הארמון שפנתה לטיילת שעומדת היום מצודת הדייגים, בנה הפרפקטורט היהודי את בית הכנסת הגדול של הקהילה האשכנזית בבודה, ככל הנראה בשנת 1461.[7] זה היה אחד מבתי הכנסת הגדולים באירופה של ימי הביניים,[8] שלושה אולמות בשטח כולל של כ-300 מ"ר (בשטח בסיס של 26.26x10.73 מטר וכ-9 מטר גובה). יש להניח שבית הכנסת נבנה על ידי האמנים הבנאים של חצר המלוכה בסגנון גותי מאוחר ובעיטור עשיר. הבניין נהרס על ידי הכוחות הנוצרים ששחררו את טירת בודה מהטורקים בספטמבר 1686.[9]
הערות שוליים
