נולד לברכה וחיים-פרץ קניבסקי בעיירה טאשאן[2] שבה שימש אביו כשוחט. כשהיה בן 11 נפטר אביו, ואמו חזרה למשפחתה בעיירה הורנוסטייפל (שמשמה נגזר כינויו "הסטייפלר") הסמוכה לצ'רנוביל. אביו היה חסיד של האדמו"ר רבי מרדכי דב ובנו רבי יהודה לייב מחסידות הורניסטייפול. שמו "יעקב ישראל" ניתן לו על שם רבי יעקב ישראל טברסקי מטשרקס, סבו של האדמו"ר רבי מרדכי דב.
באדר ה'תרצ"ד (מרץ 1934) עלה עם משפחתו על סיפון האנייה פולוניה, כשמונה חודשים אחרי גיסו החזון איש, הם הגיעו לארץ ישראל בכ"ה אדר, 12 במרץ[6], והתיישבו בבני ברק[7]. מיד עם בואו התמנה על ידי הרב מתתיהו שצ'יגל, מייסד ישיבת בית יוסף, לראש הישיבה. הרב קניבסקי התייחס אל החזון איש כרבו. בשנותיו האחרונות של החזון איש הוא התגורר עם משפחת קניבסקי כשהרבנית מרים מנהלת את משק הבית המשותף. לצד הרב אלעזר מנחם מן שך, הוא נחשב למנהיגו הרוחני של הציבור החרדי-ליטאי. רוב זמנו הוקדש ללימוד ולקבלת קהל ולא לעניינים ציבוריים. היה מנשיאי כולל חזון איש וחבר נשיאות הארגון אתרא קדישא.
ה"סטייפלר" היה כבד שמיעה בדרגה גבוהה ולכן הפונים אליו היו כותבים את שאלתם או בקשתם והוא היה משיב ומברך לאחר קריאת הכתב. בעשרות שנותיו האחרונות, לאחר שנסגרה ישיבת בית יוסף, היה משמיע שיעור מדי שנה בכולל חזון איש ביום פטירת החזון איש בהשתתפות ציבור גדול.
פטירתו והלווייתו
נפטר בליל שבת, כ"ג במנחם-אבה'תשמ"ה, 10 באוגוסט1985. הלווייתו התקיימה ביום ראשון שלאחר מכן בבני ברק. בהלוויה השתתפו כ-200,000 אנשים, והוא נקבר סמוך לקברו של גיסו החזון איש, בבית הקברות 'שומרי שבת' בעיר.[8][9]
מעורבות פוליטית
ה"סטייפלר" יצא בחריפות נגד מפלגת פועלי אגודת ישראל, כינה אותה "מהמפלגות המחבלים בכרם בית ה'", והוסיף: "כשנזכה להיגאל יוצג מפלגה זו בצד המהרסים ומחריבי הדת"[10]. על מנהיגי המפלגה כתב כי הם "השחיתו התעיבו והפכוה למפלגה חומרית מובהקת... והמה מכניסים ארס אשר קרך בשורותיהם", ועל מצביעיה כתב כי הם "בכלל מחללי שם שמים בסתר וברבים"[11]. בשנת תשל"ט, כשהועמד איש פועלי אגודת ישראל בראשות הרשימה החרדית המקומית בבני ברק בתמיכת רב העיר הרב יעקב לנדא והרב חיים שאול גריינימן, הורה יחד עם הרב שך להימנע מהצבעה.
לאחר פטירתו נקרא על שמו רחוב קהילות יעקב בשכונת מרכז בעלי מלאכה בבני ברק, וכן הוסב שם השכונה ל"קהילות יעקב". הקהילה הליטאית בשכונה זו נקראת "משכנות יעקב" על שמו. כמו כן הוקמה על שמו ישיבת "קהילות יעקב", ששכנה בחזון יחזקאל ועברה למודיעין עילית, וכן ישיבת "תפארת ישראל" בשכונת גבעת שאול בירושלים. שמו של תלמוד תורה "דרך אמת" בפתח תקווה הוסב ל"ברכת יעקב" על שמו ורשת תלמודי התורה "תפארת יעקב" בבני ברק ובירושלים ובמודיעין עילית נקראת על שמו. כמו כן, שמו הונצח ברחוב "קהילות יעקב" בשכונת רמת שלמה בירושלים וברחוב "הרב קנייבסקי" בביתר עילית.
מהדרכותיו
הדריך בני ישיבות בדרכי הלימוד ונהג להיכנס לפרטים כגון הקפדה על שעות שינה מספקות (אף על פי שהוא עצמו ישן פחות). הדרכתו בלימוד הש"ס הייתה לחזור ארבע פעמים על כל דף שנלמד, בטרם ממשיכים ללמוד את הדף הבא. וכן ארבע פעמים על כל פרק לפני לימוד פרקים נוספים. בדרך זו יזכור הלומד את החומר הנלמד, ירכוש ידיעה היקפית ויגיע גם להבנה עמוקה יותר. מפורסמת הדרכתו בעניין היחסים בין איש ואשתו, השוללת את הנהגות חסידות גור בנושא.
היה ידוע בגישתו המזלזלת ברפואה המודרנית. היה קשה לקבל ממנו "אישור" לניתוח, מלבד במקרים של פיקוח נפש מובהק. הוא היה סבור שהרופאים מרבים לטפל טיפולים חודרניים בלי ידיעה מספקת. לצד זאת הוא כתב מכתבים רבים בנושא "נרווים". בספר אגרותיו מוקדש לכך מדור שלם, כשהוא מדריך להיות ער לתופעה הזו (ולא לראות בה בטעות "יראת שמים" אופיינית לצעירים חרדים) ולקבל טיפול רפואי מתאים. ד"ר יעקב מרדכי גרינוולד, פסיכולוגחרדי מארצות הברית, פרסם לאחר פטירתו את הספר "עצות והדרכות" ובו גם מכתבים בענייני חכמת הנפש שקיבל מהרב קניבסקי.
בנו הרב חיים קניבסקי, היה רב חרדי-ליטאי בולט, מחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים, היה מפורסם אף מחוץ למגזר החרדי ורבים ראו בו את גדול הדור.
ביתו יוספה הייתה נשואה לרב שאול ברזם, תלמיד חכם מפורסם שנפטר בגיל 38[12]. בביתה התגורר הרב קניבסקי לאחר פטירת רעייתו, ולה הייתה הזכות הבלעדית על הפצת ספריו 'קהילות יעקב'.
שערי תבונה - קונטרס בעניינים שונים, שהוציא בפיוטרקוב בשנת תרפ"ה.
קהילות יעקב - עשרה חלקים שהדפיס בארץ משנת תרצ"ו עד שנת תשט"ז לא לפי סדר המסכתות על התלמוד. יצאו שוב במהדורת צילום לאחר פטירתו, בשנת תשמ"ה, ורובם שוב בתוך הסדרה הבאה.
