גולדשטיין נולד בעיירה גניבושוב שבפולין בפברואר 1933. כתוצאה מבעיות רישום אוכלוסין בתקופת השואה, נרשם בטעות כי נולד בשנת 1935. במהלך מלחמת העולם השנייה שהה בגטאות ולאחר מכן הסתתר עם בני משפחתו בכפרים פולניים, בשנים 1944-1943 חי בסתר אצל משפחה פולנית בוורשה.
אחרי המלחמה התאחד עם הוריו בעיירת הולדתו. גולדשטיין בן ה-12 נשלח על ידי אביו לעיר לודג' שבפולין על מנת לעבור לדירה בעיר בכדי שכל המשפחה תעבור זמן קצר לאחר מכן להתגורר בה עד שתוכל לעלות לישראל, אולם בטרם הספיקה המשפחה לעזוב את העיירה גניבושוב, נרצחו הוריו וכל בני משפחתו הקרובה של גולדשטיין על ידי הפולנים.
גולדשטיין הנער חבר לתנועת "הבריחה" כדי לעזוב את פולין למחנות העקורים בגרמניה. הוא הצטרף לתנועת נח"ם (נוער חלוצי מאוחד) ועמה עבר לאיטליה בכדי לעלות לישראל. בשנת 1947 הגיע לארץ ישראל כמעפיל. ראשית עלה על הספינה "שבתאי לוז'ינסקי" אולם תקלה בספינה בלב ים, אילצה את הספינה על נוסעיה לשוב לנמל באיטליה. מפוני הספינה, ובהם גולדשטיין, עלו על ספינת המעפילים "חיים ארלוזורוב" שהצליחה לחמוק מהצי הבריטי ולהגיע לחוף בת גלים שבחיפה, אך משם הבריטים העבירו את המעפילים למחנות בקפריסין. כעבור מספר חודשים הבריטים נתנו לקבוצת ילדים, וביניהם גולדשטיין, אשרות הגירה (סרטיפיקטים) לארץ ישראל, וגולדשטיין הגיע למחנה המעצר בעתלית.
ב-1973 ייסד את החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, ועמד בראשו עד 1977. לימד בחוג ללימודי ארץ ישראל עד צאתו לגמלאות בשנת 2003.
במסגרת פעילותו האקדמית באוניברסיטת חיפה, ייסד ועמד בראש החטיבה לתולדות הציונות, ייסד ועמד בראש החטיבה לתולדות תנועת העבודה הארצישראלית, היה חבר במכון לחקר המזרח התיכון, היה חבר בוועד הפועל של האוניברסיטה, כיהן כיו"ר ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה, שימש בתפקידים רבים במסגרת הסנאט של האוניברסיטה, היה חבר בוועדת ההוראה של הפקולטה למדעי הרוח וכן חבר בוועדת המינויים של הפקולטה.
גולדשטיין שימש במשך 10 שנים כמנהל האקדמי של מכללת תל חי, מטעם אוניברסיטת חיפה. לאחר שיצא לגמלאות, ייסד והיה ראש הקתדרה לחקר תולדות עם ישראל בארץ ישראל על-שם דוד בורנבלום במכללת כנרת, ייסד את החוג הרב-תחומי במכללת צפת, ומשנת 2007 כיהן כראש החוג לב"א כללי במכללת צפת.
היה חבר בוועדה האקדמית של יד יצחק בן-צבי, חבר בוועדה האקדמית של מכללת גורדון, יו"ר הוועד המנהל של ארכיון אבא חושי, חבר בוועד האקדמי של מחנה המעפילים בעתלית, חבר בוועדה לקביעת תוכנית לימודי ההיסטוריה לבתי ספר תיכוניים מטעם משרד החינוך, חבר בוועדת מועצת התיירות של משרד התיירות וחבר הוועדה לביקורת איכות המוזיאונים של משרד החינוך והתרבות.
גולדשטיין פרסם 15 ספרים.
נפטר באוגוסט 2024.
ספרים
"מפלגת פועלי ארץ-ישראל" גורמים להקמתה, הוצאת עם עובד, תרבות וחינוך. תל אביב 1975
"ללא פשרות". הסכם בן-גוריון - ז'בוטינסקי וכישלונו. יחד עם יעקב שביט, הוצאת הדר-יריב. תל אביב 1979
בדרך להגמוניה - מפא"י התגבשות מדיניותה (1930 - 1936). הוצאת עם עובד, תרבות וחינוך. תל אביב 1980
הסתדרות העובדים הכללית ופועלי ארצות - הברית. הוצאת עם עובד, תרבות וחינוך. תל אביב 1984
זיכרונות בשלכת – אוטוביוגרפיה. הוצאת בית לוחמי הגטאות – ביחד, 2007
From Fighters to Soldiers - How the Israeli Defense Forces Began. Sussex Academic Press. Brighton, 1998
Jewish Socialists in the United States – The Cahan Debate 1925 - 1926. Sussex Academic Press. Brighton, 1998
Against all odds. The Jewish family and children’s holocaust center, San Francisco, 2021
מאמרים
פרופ' גולדשטיין פרסם עשרות רבות של מאמרים אקדמיים ומחקרים, ביניהם:
היחסים בין מפא"י לחיים ויצמן בתחילת שנות ה-30. "מדינאי בעתות משבר" בעריכת יוסף גורני וגדליה יוגב, אוניברסיטת תל אביב, 1977
חיים ארלוזורוב כמדינאי. מחקרים מס' 4, אוניברסיטת חיפה, 1979
העלייה השלישית – התחייה שלאחר השפל. "התקופות הגדולות בהיסטוריה של ארץ ישראל – התאוששות בצל הבריטים 1929-1918", הוצאת רביבים, ספריית מעריב, 1980
יוסף טרומפלדור כגיבור לאומי והוויכוח על השקפותיו (יחד עם יעקב שביט). כיוונים מס' 12 – רבעון ליהדות וציונות, הוצאת התנועה הציונית, 1981
רעיון ההתיישבות באתוס הלאומי. אוניברסיטת חיפה, 1981
ההתיישבות היהודית בגליל העליון בעת החדשה עד שנת 1920. "ארצות הגליל", בעריכת אבשלום שמואלי, ארנון סופר, נורית קליאוט, הוצאת החברה למחקר מדעי שימושי, אוניברסיטת חיפה ומשרד הביטחון, 1984
מפעלו של הברון בנימין דה-רוטשילד 1889-1882. "תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה – התקופה העות'מאנית", בעריכת ישראל קולת, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים – מוסד ביאליק, 1990
ההתגוננות, השמירה וארגוני בר-גיורא והשומר בעלייה השנייה. "העלייה השנייה - מחקרים", בעריכת ישראל ברטל, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1991
פרסים
גולדשטיין זכה בפרס נשיא המדינה על-שם יצחק בן-צבי על תרומתו לפיתוח ההשכלה הגבוהה בגליל העליון בכלל ובפרט על פעילותו כמנהל האקדמי של מכללת תל חי במשך 10 שנים. זכה בפרס על-שם יצחק בן-צבי גם על מחקרו "בדרך אל היעד", העוסק בארגוני בר-גיורא והשומר ובהתפתחותו של כוח המגן היהודי בארץ ישראל.
זכה בפרס עגיט לספרות שואה על ספרו האוטוביוגרפי "זיכרונות בשלכת".
חיים אישיים
גולדשטיין היה נשוי לאסתר לבית רובין, אב לשלושה וסב לשמונה. התגורר בגבעתיים.
