יניס וימבריס

יניס וימבריס הם השמות המיוחסים לדמויות המקראיות של חרטומי מצרים שהתמודדו מול משה.

השמות מופיעים בתרגום התורה המיוחס ליונתן על ספר שמות ומקומות נוספים בתורה. הם נזכרים בתלמוד ובמדרשים גם בשמות יוחנא (לעיתים: יוחני) וממרא.[1] על פי מסורת יהודית מסוימת, השניים היו בניו של בלעם.[2]

הסופר הרומאי פליניוס הזקן (המאה ה-1 לספירה) ציין בחיבורו "תולדות הטבע", שבין האסכולות של המאגיה, ישנו פלג שמקורו במשה ויאנס,[3] וכפי הנראה הוא חשב את יאנס ליהודי.[4] הרטוריקן הלטיני אפוליוס (המאה ה-2) ציין בחיבורו "אפולוגיה" את המכשף "יוהאנס" (יאנס) בין מכשפים ידועים, ובהם גם משה, שהיו פעילים לאחר זורואסטר ואוסטאנס (אנ').[5]

הפילוסוף הסורי נומניוס מאפאמיה (המאה ה-2) התייחס בספר השלישי של חיבורו "על הטוב" אל האגדה על המאבק בין משה לצמד הקוסמים המצריים: "והבאים בתור הגיעו יאנס ויאמברס, חרטומים מצרים, אנשים שנחשבו כי אין עולים עליהם בעשיית קסמים בזמן שהיהודים גורשו ממצרים. אז אלה היו האנשים שנבחרו על ידי תושבי מצרים כמתאימים לעמוד מול משה (ביוונית: "מוסיאוס"), שעמד בראש היהודים, איש שהיה בעל כוח רב בתפילה לאלוהים; והמכות שמשה הביא על מצרים, אנשים אלה הראו שביכולתם לבטל את העזות שבהן".[6] על כך שהיה ביכולתם של יאנס ויאמברס להתנגד למשה, נרמז גם באיגרת השנייה אל טימותיוס (הברית החדשה) ובמסורת היהודית.[7]

בפפירוס צ'סטר ביטי השישה עשר, נזכר ספר חיצוני על שם יניס וימבריס הקוסמים.[8]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יניס וימבריס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ"ה, עמוד א'; ילקוט שמעוני, שמות (פרשת בשלח), סימן רלה: "יוחני וממרא"; ספר ברית דמשק, עמוד 5: "יקם בליעל את יחנה ואת אחיהו במזמתו".
  2. ^ תרגום ירושלמי, במדבר, פרק כב, פסוק כב: "יניס וימריס"; ספר הזוהר, חלק ב, קצב, א.
  3. ^ פליניוס הזקן, תולדות הטבע, ספר 30, פרק 11.
  4. ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II: CX. Numenius of Apamea, p. 213
  5. ^ Apuleius, Apologia, 90
  6. ^ De Bono, apud: Eusebius, Praeparatio Evangelica, IX, 8:1-2
  7. ^ הברית החדשה, האיגרת השנייה אל טימותיוס, פרק ג', פסוק 8; תרגום ירושלמי (תרגום המיוחס ליונתן), שמות, פרק ז, פסוק יא: "יניס וימבריס"; מדרש תנחומא, פרשת כי תשא, יט: "יונוס ויומברוס"; ספר הזוהר, חלק ב, קצא, א: "יונוס וימברוס".
  8. ^ Pietersma A. The Apocryphon of Jannes and Jambres