ילנה נולדה כילנה קוזנצובה ב-22 באפריל 1976 במשפחתו של איש צבא. בהיותו קצין בצבא שינה האב שוב ושוב את מקום מגוריו. בשנת 1993 סיימה את לימודיה בתיכון מספר 99 בעיר גרוסנהיין שבגרמניה.
ילנה התקבלה ללימודים במכון התעופה במוסקבה. כסטודנטית היא עבדה כטכנאית במכון לטמפרטורות נמוכות, ובמהלך לימודיה במכון היא פגשה את בעלה לעתיד, מארק סרוב. במרץ 2001 סיימה את לימודיה בפקולטה לתעופה וחלל במכון התעופה במוסקבה והוסמכה כמהנדסת.
באוגוסט 2001 היא החלה לעבוד כמהנדסת בEnergia, שם עבד מארק סרוב מאז 1998. ב-23 בינואר 2003 נולדה להם בת.
בשנת 2003 סיימה את לימודיה באקדמיה הממלכתית להנדסת מכשירים ואינפורמטיקה במוסקבה (MGAPI) עם תואר בכלכלה, וכך קיבלה השכלה גבוהה שנייה.
ביחידת הקוסמונאוטים
לפני שהתקבלה ליחידת הקוסמונאוטים, עבדה סרובה כמהנדסת בתאגיד אנרגיה ובמרכז בקרת המשימה של סוכנות החלל רוסקוסמוס בעיר קורוליוב.
בפברואר 2007 סרובה התקבלה לקורס של שנתיים במרכז ההדרכה לקוסמונאוטים על שם יורי גגרין. ביוני 2009, סרובה הוסמכה כקוסמונאוטית ומאז 2011 צורפה ליחידת הקוסמונאוטים של סוכנות החלל הפדרלית. ב-15 בדצמבר 2011, מונתה למהנדסת טיסה כחלק מהצוות הראשי של סויוז TMA-14M[1].
הכנות לטיסה לחלל
מינואר 2012 ועד מרץ 2014 עברה הכשרה כחלק מצוות הגיבוי של משלחת 39 / 40 לתחנת החלל הבינלאומית.
ב-24 במרץ 2014, בישיבת נציבות המדינה בקוסמודרום בייקונור, אושר צוות הגיבוי של סויוז TMA-12M עם סרובה כמהנדסת טיסה. ב-26 במרץ 2014, עם תחילת הסויוז TMA-12M TPK, שימשה כגיבוי למהנדס הטיסה של הצוות.
היא התכוננה לטיסת חלל במסגרת הצוות של משלחת 41 / 42 כמהנדסת טיסת.
טיסתה לחלל
ב-26 בספטמבר 2014 החלה כמהנדס טיסה של החללית המאוישת סויוז TMA-14M. באותו יום, 5 שעות 46 דקות לאחר השיגור והעגינה המוצלחת של החללית עם תחנת החלל הבינלאומית, כמהנדסת טיסה והפכה לאישה הרוסית הרביעית (תוך ספירת הקוסמונאוטיות הסובייטיות), לאחר הפסקה בת שבע-עשרה שנה בחלל והיא הייתה הראשונה הרוסייה לשהות בתחנת החלל הבינלאומית[3][4]. ב-12 במרץ 2015, כחלק מצוות החללית סויוז TMA-14M, היא חזרה בבטחה. רכב הנחיתה של חללית סויוז נשא אותה יחד עם הקוסמונאוט של רוסקוסמוס אלכסנדר סמוקוטיאייב והאסטרונאוט של נאס"א בארי וילמור נחת בשעה 05:14 בקזחסטן, 147 ק"מ דרומית-מזרחית לז'קזגאן[5]. משך שהייתה בחלל היה 167 יום[6].
בפברואר 2016 זכתה סרובה בתואר גיבורת הפדרציה הרוסית ובתואר כבוד "טייסת-קוסמונאוטית של הפדרציה הרוסית". טקס חלוקת הפרס הרשמי התקיים ב-10 במרץ 2016 באולם יקטרינה בקרמלין[8].
באפריל 2016 הגישה אלנה סרובה בקשה להשתתף בפריימריז של "רוסיה המאוחדת" לדומה והייתה ברשימת המועמדים המפלגתיים באזור מוסקבה. היא השתתפה בפריימריז הן ברשימת המפלגות והן בבחירות מטעם מחוז הבחירה קולומנה מספר 119[9] . בעקבות תוצאות הבחירות מ-22 במאי, זכתה ביותר מ-80% מהקולות למועמדות מטעם מחוז קולומנה.
ב-27 ביוני 2016, המפלגה פרסמה את רשימת המועמדים מטעמה לבחירות בדומה, אך היא לא נכללה ברשימה הפדרלית[10] ונאלצה להסתמך על תוצאות הבחירות במחוזות הבחירה, ברם בבחירות ב-18 בספטמבר 2016 סרובה קיבלה 50.84% מהקולות במחוז קולומנה, עם 38.64% אחוזי הצבעה[11].
ב-23 בספטמבר2016 עזבה את עבודתה בתוכנית החלל עם בחירתה לדומה, הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי.
חברת פרלמנט
כאשר חולקו הוועדות בדומה השביעית באוקטובר 2016, סרובה קיבל את תפקיד המשנה ליו"ר ועדת הדומה הממלכתית לאקולוגיה והגנת הסביבה. בראש הוועדה עמד סגן ולדימיר בורמטוב.
כשנאמה ב-8 ביולי 2019 בישיבת המליאה של האספה הפרלמנטרית של הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה[12], היא קבעה כי "מכיוון תחנת החלל הבינלאומית בעין בלתי מזוינת [לה ולאסטרונאוטים אחרים] היה סיכוי לראות כיצד פצצות ופגזים התפוצצו בשטח דונבאסלוהנסק. והם טסו ממיקומם של הכוחות המזוינים של אוקראינה. ובאותה עת מתו שם אנשים לא חמושים."[13][14] על פי הצהרתו של הקוסמונאוט יורי בטורין, אין זה סביר להבחין במבצעים צבאיים כאלה ללא אמצעי תצפית מיוחדים מכיוון תחנת החלל הבינלאומית, מאחר שגובה הטיסה של תחנת החלל מעל פני האדמה הוא יותר מ-400 ק"מ[15][16].
פעילות חקיקתית
משנת 2016 עד 2019, במהלך עבודתה בפרלמנט, היא כתבה 13 יוזמות חקיקה ותיקונים לטיוטת חוקים פדרליים[17].
חיים אישיים
היא נשואה לקוסמונאוט מארק סרוב, לשניים בת: ילנה מרקובנה סרובה (נולדה ב-23 בינואר 2003)[18].