יחסי מצרים–קניה
|
מצרים
|
קניה
|
|
|
|
מצרים |
קניה
|
שטח (בקילומטר רבוע)
|
1,001,450 |
580,367
|
אוכלוסייה
|
117,300,944 |
56,891,269
|
תמ"ג (במיליוני דולרים)
|
395,926 |
107,441
|
תמ"ג לנפש (בדולרים)
|
3,375 |
1,889
|
משטר
|
רפובליקה |
רפובליקה
|
|
|
יחסי מצרים–קניה הם היחסים הדו-צדדיים בין מצרים לקניה. שתי המדינות שומרות בעיקר על קשרי סחר.
סקירה כללית
היחסים בין השטחים של מצרים וקניה של ימינו החלו בתקופה הקולוניאלית. ממשלת מצרים בראשות גמאל עבד אל נאצר הפעילה קמפיין דיפלומטי ותקשורתי לתמיכה בתנועת מאו מאו הקנייתית נגד השלטונות הבריטים בקניה. ערוץ רדיו, "קולה של אפריקה", שודר גם ממצרים בסוואהילי לתמיכה בתנועת החירות הקנייתית; זו הייתה התחנה הראשונה ביבשת ששודרה בשפת הבנטו.[1]
בשנת 1964, קניה פתחה שגרירות בקהיר.[2]
בשנים האחרונות נוצרה מתיחות בין מצרים לקניה בנוגע להקצאתו הבלעדית של הנילוס עבור מצרים וסודאן. בשנת 2010, קניה וחמש מדינות נוספות, כולל אתיופיה (שבה מקורו של הנילוס הכחול באגם טאנה), חתמו על הסכם מסגרת שיתופית של אגן הנילוס. העסקה, אם תאושר על ידי הפרלמנטים של הצדדים המתאימים, תקים ועדת קבע שתחליט על הקצאת המים של הנילוס, אם כי מבלי להתייעץ עם מצרים וסודאן.[3]
יחסי סחר
קניה ומצרים הן חלק מהשוק המשותף למזרח ודרום אפריקה (COMESA), גוש הסחר הגדול ביותר באפריקה מבחינת מספר המדינות החברות. COMESA היא גם חלק מאזור הסחר החופשי המשולש.
בשנת 2007, המסחר בין שתי המדינות עמד על 320 מיליון דולר. היקף הייצוא המצרי לקניה גדל ב-48.9% והגיע ל-176 מיליון דולר. לראשונה מזה 20 שנה, מאזן הסחר היה לטובת מצרים עם עודף של 34.4 מיליון דולר.[1]
בשנת 2008 הוערך המסחר ב-378.3 מיליון דולר. נתוני הסחר הצביעו על כך שהיצוא המצרי לקניה הסתכם ב-156.2 מיליון דולר, ואילו היבוא מקניה הסתכם ב-222.1 מיליון דולר עם עודף של 65.9 מיליון דולר לטובת קניה. העלייה חסרת התקדים הזו בערך היצוא של קניה למצרים בשנת 2008 נבעה מעליית היקף ושווי ייצוא התה למצרים, שדורגה כיבואנית התה הקנייתית הגדולה ביותר.[4] החל מאפריל 2014, לחברה המצרית סיטדל קפיטל אחזקה של 85% בחברת Rift Valley Railways, מפעילת הרכבות על הקו שעובר בין מומבסה לקמפלה. כמו כן ישנן חברות מצריות רבות המעורבות במגוון עסקים בקניה.
נציגויות דיפלומטיות
הערות שוליים