יחסי הפיליפינים–מיאנמר
|
הפיליפינים
|
מיאנמר
|
|
|
|
הפיליפינים |
מיאנמר
|
שטח (בקילומטר רבוע)
|
300,000 |
676,578
|
אוכלוסייה
|
116,318,236 |
54,676,529
|
תמ"ג (במיליוני דולרים)
|
437,146 |
64,815
|
תמ"ג לנפש (בדולרים)
|
3,758 |
1,185
|
משטר
|
דמוקרטיה נשיאותית |
משטר צבאי
|
|
|
יחסי הפיליפינים–מיאנמר הם היחסים הבילטרליים שבין רפובליקת הפיליפינים לבין הרפובליקה של איחוד מיאנמר. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים בספטמבר 1956[1]. לפיליפינים שגרירות ביאנגון, ולמיאנמר שגרירות במנילה.
היסטוריה
היחסים בין המדינות התקיימו עוד לפני העידן הקולוניאליסטי. במאה ה-15 ציטט ההיסטוריון ויליאם הנרי סקוט את המסמך הפורטוגזי סומא אוריינטל שבו נכתב כי בעיר מוטומה במיאנמר היה אפשר למצוא סוחרים רבים שמוצאם במינדנאו[2]. במהלך המלחמות הבורמזיות–סיאמיות, בורמה העסיקה שכירי חרב מהאי לוזון שבפיליפינים, שכונו לוקוז. כמו כן, סוחרים בורמזים היו פעילים בסבו, שם החליפו סוכר בזהב.
הפיליפינים הייתה אחת המדינות הביקורתיות ביותר באסיה כלפי משטר החונטה במיאנמר בטרם הציגה מספר צעדים לכיוון דמוקרטיה ב-2011. שתי המדינות נשלטו על ידי שליטים סמכותניים כמו נה וין במיאנמר ופרדיננד מרקוס בפיליפינים[3]. שר החוץ לשעבר של הפיליפינים, אלברט דה רוסריו תמך במפת הדרכים של מיאנמר לדמוקרטיה, וכינה אותה חיונית. כמו כן, הוא פנה לשר החוץ של מיאנמר בבקשה לשחרר יותר מ-2,000 אסירים פוליטיים[4].
מיאנמר והפיליפינים חיזקו את היחסים ביניהן בעיקר בתחום הכלכלי. הפיליפינים הסכימו לסייע לפיתוח המגזר החקלאי במיאנמר על ידי טכנולוגיות לגידול אורז ובננות. ב-2013 הביעה הפיליפינים את תמיכתה בהסרת הסנקציות המערביות על מיאנמר[5].
משבר הרוהינגיה
- ערך מורחב – רדיפת הרוהינגיה במיאנמר (2016–הווה)
הפיליפינים פתחה את שעריה בפני פליטים בני הרוהינגיה שברחו ממיאנמר. הן תחת שלטון בניגנו אקינו[6] והן רודריגו דוטרטה, הסכים לקלוט פליטים ולתת להם אזרחות פיליפינית[7].
ב-2018, מיאנמר הביעה התנגדות לאופן שבו נשיא הפיליפינים דוטרטה תיאר את המצב כ"רצח עם", ובתגובה העבירה הפיליפינים התנצלות לשליטת מיאנמר אונג סן סו צ'י, עם הדגשה כי הביקורת כוונה למדינות אירופה שביקרו את המצב מבלי להושיט סיוע למיאנמר[7]. מוקדם יותר בינואר 2018 יעץ נשיא הפיליפינים דוטרטה למיאנמר להתעלם מביקורת על מצב זכויות האדם בה[8]. כמו כן, צוות יפני ופיליפיני משותף הוקם כדי לחקור את הפרות זכויות האדם במשבר[9].
ב-2017, במהלך שלטון דוטרטה, הפיליפינים הצביעה בעצרת האומות המאוחדות נגד הצעה שגינתה את מצב זכויות האדם במיאנמר וב-2018 התנגדה שוב במועצת זכויות האדם להחלטה שהרחיבה את המנדט של האו"ם לחקור הפרות זכויות אדם[10].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים