ריטחאו נולד ביישוב אואלן (Уэлен) בצ'וקוטקה. אביו היה צייד וסבו היה שמאן. לצ'וקצ'ים לא היו שמות משפחה וריטחאו היה שמו המלא שמשמעו "הלא נודע". כאשר היה חייב לקבל מסמכים רוסיים, רשם את "ריטחאו" כשם משפחה ואת השמות הרוסיים "יורי סרגייביץ'" כשם פרטי ושם האב.
לאחר שסיים שבע שנות לימוד בבית הספר ניסה להתקבל ללימודים גבוהים, אך נדחה בגלל גילו הצעיר. הוא עבד בעבודות מזדמנות - היה מלח, סבל והצטרף למשלחת גאולוגים. ב-1947 החל ללמוד במכללה באנדיר. באותה תקופה התחיל גם לעבוד בעיתון סובייטסקאיה צ'וקוטקה ולפרסם מאמרים קצרים ושירים. שם הכיר את הבלשן הרוסי פיוטר סקוריק, שהגיע מלנינגרד כדי לחקור את השפות של צפון רוסיה. סקוריק סייע לריטחאו להגיע ללנינגרד ולהתקבל שם לאוניברסיטה הממלכתית. כשהיה בשנות ה-20 שלו הצליח לפרסם את חיבוריו בכתבי העת הרוסיים המובילים נובי מיר ואוגוניוק.
לאחר סיום האוניברסיטה התגורר במגדן ועבד בעיתון המקומי. לאחר מכן חזר ללנינגרד, בה בילה את מרבית חייו. ריטחאו היה מוכר מחוץ לרוסיה וחיבוריו תורגמו לשלושים שפות, ביניהן אנגלית, גרמנית, יפנית ועברית.
ריטחאו פרסם סיפורים ורומנים רבים. הנושא העיקרי שלהם היה חיי העם הצ'וקצ'י, ובפרט במעבר מחיים מסורתיים - בניית אוהלים, התקיימות מציד ושמירת מסורת עתיקה של שמאניזם אל חיים מודרניים, שמתאפיינים בבתי אבן, חינוך חובה, תעשייה ושפע יחסי. הוא היה חבר במפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות וברבים מחיבוריו הביע תמיכה בשלטון הסובייטי והכרה בכך שההתפתחות החברתית והתרבותית של המיעוטים ברוסיה התאפשרה בזכות מהפכת אוקטובר. עם זאת מספריו לא נעדרה גם ביקורת וחלק מהדמויות הצ'וקצ'יות הביעו חוסר ביטחון בשלטון הסובייטי.
עם פירוק ברית המועצות בתחילת שנות התשעים ריטחאו איבד את התמיכה הממשלתית ביצירתו והפצת ספריו ברוסיה הופסקה. בעזרת ידידו הסופר הקירגיזי צ'ינגיז אייטמטוב הוא קיבל חוזה הפצה חדש במערב אירופה וזכה להכרה מחודשת מחוץ לרוסיה. מושל צ'וקוטקה המיליארדר רומן אברמוביץ' מימן באופן פרטי הוצאה מחודשת של ספריו ברוסיה.
