יוקו קמיקאווה
上川 陽子 |
לידה |
1 במרץ 1953 (בת 71) שיזואוקה, יפן |
---|
מדינה |
יפן |
---|
השכלה |
|
---|
מפלגה |
המפלגה הליברלית-דמוקרטית |
---|
www.kamikawayoko.net |
חבר בית הנבחרים של יפן
22 באוקטובר 2017 – מכהנת (7 שנים) |
31 באוקטובר 2021 – מכהנת (3 שנים) |
שר החוץ של יפן
13 בספטמבר 2023 – מכהנת (שנה) |
שר המשפטים
20 באוקטובר 2014 – 7 באוקטובר 2015 (353 ימים) |
3 באוגוסט 2017 – 2 באוקטובר 2018 (שנה) |
16 בספטמבר 2020 – 4 באוקטובר 2021 (שנה) |
|
|
יפן זהו שם יפני; שם המשפחה הוא
קמיקאווה.
יוקו קמיקאווה (ביפנית: 上川陽子; נולדה ב-1 במרץ 1953), היא פוליטיקאית יפנית המשמשת כשרת החוץ היפנית מאז ספטמבר 2023. היא הייתה שרת המשפטים במשך מספר קדנציות והשרה לשוויון מגדרי ועניינים חברתיים. היא חברה בבית הנבחרים של יפן מאז 2000. קמיקאווה היא חברה במפלגה הליברל-דמוקרטית.
ביוגרפיה
קמיקאווה נולדה בעיר שיזואוקה במחוז שיזואוקה, יפן. היא סיימה את לימודיה באוניברסיטת טוקיו ב-1977. ב-1977 הצטרפה למכון המחקר של מיצובישי ועבדה כחוקרת.[1] בשנת 1988 היא קיבלה תואר שני במנהל ציבורי מבית הספר לממשל ע"ש ג'ון פ. קנדי, באוניברסיטת הרווארד. לאחר מכן היא שימשה כחברת צוות המדיניות הציבורית של הסנאטור האמריקני מקס בוקוס מהמפלגה הדמוקרטית. מאוחר יותר ב־1988 חזרה ליפן ונכנסה לתפקיד נשיאת מכון המחקר היפני Globalink.
היא נבחרה לבית הנבחרים של יפן לראשונה ביוני 2000.
בין 2007 ל-2008 הייתה שרת המדינה לשוויון מגדרי ולעניינים חברתיים בממשלתו של יאסואו פוקודה. בתקופה זו יזמה אמנה שנחתמה בדצמבר 2007 בין הממשלה, המעסיקים ואיגודי העובדים ומטרתה לשבור את הדימוי המסורתי של חלוקת המשימות בתוך המשפחה היפנית. האמנה נחתמה במטרה לעודד חלוקת משימות בבית ולאפשר לנשים שהפכו לאימהות להמשיך בקריירה המקצועית שלהן ובמקביל להעלות את שיעור הילודה, שירד ב-2006 לממוצע של 1.32 ילדים לאישה. האמנה מעודדת יוזמות תאגידיות להקלת העסקת אמהות (כגון בניית מעונות יום או העסקת נשים אחרות במשרה חלקית כדי להחליף עובדים שחזרו הביתה מוקדם כדי לטפל בילדיהם). עם זאת, העובדה שצעדים אלו נותרו לרצונן החופשי של חברות, ללא אמצעים מגבילים, זכתה לביקורת הן מצד ארגונים פמיניסטיים והן מצד האופוזיציה.
היא הייתה שרת המשפטים בכמה תקופות: בין 2014 ל-2015, בין 2017 ל-2018 ובין 2020 ל-2021.
ביולי 2018 במהלך תקופת כהונתה כשרת המשפטים, הורתה קמיקאווה על הוצאות להורג של חברי כת יום הדין של אום שינריקיו, שפעולות הטרור שלהם כללו בין השאר את מתקפת הגז ברכבת התחתית של טוקיו ב-1995.[2][3]
היא חזרה לממשלה בספטמבר 2023 כשרת החוץ. ב-2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, ביקרה בישראל ונפגשה עם שר החוץ אלי כהן ועם שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מאלכי.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים