הפילדמרשל יוסיף ולדימורוביץ' רומיקו גורקו (ברוסית: Ио́сиф Влади́мирович Роме́йко-Гурко́; 28 ביולי 1828, נובגורוד, האימפריה הרוסית – 28 בינואר 1901, סחרובו, האימפריה הרוסית) היה פילדמרשל רוסי אשר התבלט כמפקד אוגדה, בצבא הדנובה בגזרת הבלקן, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878).
גורקו נולד למשפחת אצולה ממוצא בלארוסי. אביו, ולדימיר גורקו היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית. סבו יוסיף גורקו (הנכד נקרא על שם הסב), היה סגן מושל פלך קורלנד. גורקו התחנך באקדמיה צבאית והצטרף ליחידת ההוסרים של המשמר הקיסרי בשנת 1846. הוא לחם במלחמת קרים כמפקד גדוד ובשנת 1867 מונה למפקד חטיבה בדרגת גנרל מיור.
חטיבתו, החטיבה הראשונה של אוגדת הפרשים השנייה של צבא הדנובה, ניצבה בחוד הפלישה לבולגריה לאחר חציית הדנובה מכיוון רומניה והייתה אחראית לכיבוש טרנובו. חטיבתו חצתה את הרי הבלקן וביולי 1877 השתלטה על מעבר שיפקה החשוב להמשך התנועה לדרום בולגריה ואזור תראקיה. באוקטובר 1877 קודם לדרגת גנרל ופיקד על כוחות הפרשים של הגיס ברמת אוגדה. הוא השתתף בקרבות על העיר פלבן, כיבוש סופיה והמשיך בכיבוש מחוז רומליה המזרחית ובכלל זה פיקוד על הקרב לכיבוש פלובדיב ואדירנה בינואר 1878, תוך שכוחותיו מוחצים את הכוחות העות'מאנים בפיקודו של סולימאן הוסני פאשה ומאיימים על הבירה איסטנבול.
לאחר המלחמה זכה גורקו לתואר רוזן ועוטר במספר עיטורים רמי מעלה על הצטיינותו המבצעית והפיקודית, בכל אחד מהקרבות בהם השתתף ועליהם פיקד. בין השנים 1879 – 1880 כיהן כמושל המחוז הצבאי סנקט פטרבורג ובין 1883 ועד 1894 כיהן כמושל הכללי של פולין. גורקו הלך לעולמו ב-28 בינואר 1901 בעיירה סחרובו, אשר ליד העיר טבר והוא בן 73 שנים.
יוסיף גורקו היה נשוי לרוזנת מריה סאליאס-דה-טורנמיר ואב לשישה בנים. שניים מבניו, וסילי ודמיטרי, היו לגנרלים בצבא הרוסי.
קישורים חיצוניים
.svg)