PROFILPELAJAR.COM

יונינה אלדר
לידה	25 בינואר 1973 (בת 51); טורונטו, קנדה
ענף מדעי	הנדסה, חישה מרחוק, מכ"ם, למידה עמוקה, עיבוד אותות, ביולוגיה חישובית, עיבוד תמונה, אמידה, טומוגרפיה ממוחשבת, אולטרה סאונד, אופטימיזציה קמורה, דימות תהודה מגנטית, הנדסת חשמל, דימות רפואי, חישה דחוסה, תאוריית גילוי האותות
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב (1998); המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (2002) ;
מנחה לדוקטורט	אלן ו. אופנהיים
מוסדות	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; מכון ברוד; מכון ויצמן למדע; אוניברסיטת דיוק ;
תלמידי דוקטורט	יואב שכטמן, משה משעלי, תומר מיכאלי, צביקה בן-חיים
פרסים והוקרה	IEEE Kiyo Tomiyasu Award (2016); עמית IEEE (2013); פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים (2011); פרס מיכאל ברונו (2010); פרס קריל (2005) ;

יוֹנִינָה אֶלדר (נולדה ב-25 בינואר 1973) היא פרופסור להנדסת חשמל בפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע, מן החוקרות הבולטות בעולם בתחום דגימת אותות.

ביוגרפיה

יונינה אלדר נולדה בטורונטו, קנדה למאיר ורבקה ברגלס, ובגיל 6 עלתה עם משפחתה לישראל. למדה בתיכון באולפנית בתל אביב ולאחר שנתיים של שירות לאומי נרשמה ללימודי תואר ראשון בהנדסת חשמל ופיזיקה במסלול למצטיינים. בשנת 1995 סיימה לימודי תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות יתרה, ובשנת 1996 סיימה לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות. בשנת 1996 היא החלה בלימודי מסלול ישיר לדוקטורט בהנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, אולם המשיכה לימודיה בארצות הברית וסיימה בדצמבר 2001 לימודי דוקטורט בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בנושא עיבוד אותות קוונטים. בשנת 2002 השלימה פוסט דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.

בשנת 2002 שבה לישראל, והחלה לעבוד כמרצה בכירה בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, בשנת 2005 הועלתה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 2010 לדרגת פרופסור מן המנין, והייתה לפרופסור הצעיר ביותר בתולדות הטכניון.^[1]

בשנת 2019 עברה לפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע.

יונינה אלדר גרה ברחובות, ואם לחמישה ילדים.

פרסים והוקרה

2002 – זכתה במלגת אלון.
2005 – זכתה בפרס קריל, על פיתוח אלגוריתמים להצגת אותות ועיבודם בהדגשת שיטות לשערוך פרמטרים, תורת הדגימה, עיבוד אותות למערכות תקשורת, גילוי בערוצים קוונטיים, ושיטות אופטימיזציה לעיבוד אותות^[2].
2011 – נבחרה על ידי המגזין גלובס לאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל על שפתחה, יחד עם ד"ר משה משעלי, אבטיפוס של כרטיס אלקטרוני, היחיד מסוגו בעולם, המאפשר לדגום בתדר נמוך מתדר נייקוויסט. בכך מתאפשר מזעור מכשירים בתחומים שונים, בעיקר בתחום הרפואה והתעשיות הביטחוניות^[3]^[4].
2011 – זכתה בפרס ויצמן למדעים מדויקים המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו^[5].
2013 – זכתה בפרס האגודה לעיבוד אותות^[6].
2015 – זכתה בפרס הנרי טאוב להצטיינות אקדמית.
2023 – זכתה בפרס לנדאו למדעים ולמחקר.^[7]