היונה הנודדת הייתה עוף חברתי בצבע אפור-כחלחל, שהיה קטן במקצת מיונת סלעים ונפוץ בהמוניו באמריקה הצפונית. להקות עצומות של יונים נודדות היו מכסות בסתיו את פני השמיים בצאתן לדרכן לאמריקה הדרומית. במאה ה-19 אמדו את מספרן בכמה מיליארדי פרטים. לעיתים מנתה להקה אחת כמיליון פרטים. הן חיו בקבוצות גדולות וכך גם עפו, ירדו לנוח וקיננו. הן היו נאספות בלהקות ענק כדי לקנן ולעיתים היו מקימות מאות קינים על עץ בודד. הנקבה הייתה מטילה ביצה אחת בכל עונה.
כיוון שהיו בקבוצות גדולות, היו היונים הנודדות מטרה נוחה לקטל. בני אדם ירו בהן, הממו אותן באלות בעודן ישנות על הענפים, וחטפו מהן את גוזליהן מקניהן. ציפורים אלו, שקודם לכן נראו בהמוניהן, נעלמו כליל בתוך 25 שנים. הלהקה האחרונה בת כרבע מיליון פרטים הושמדה ביממה אחת בתחרות ציד ב-1896. מארגני התחרות ידעו כי להקות נוספות של יונים נודדות לא ייראו עוד. מרתה, היונה הנודדת שהייתה הפרט האחרון של המין, מתה בגן החיות של סינסינטי ב-1 בספטמבר1914.